לביא (לוי) גרשון – יענקלה

שם מלא: לביא (לוי) גרשון
כינוי בלח"י: יענקלה
תאריך לידה: 15.3.1923
תאריך פטירה: 26.6.1993
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
שנת הצטרפות ללח"י: 1947
 

גרשון בן בצלאל ואסתר נולד ב־15 במרס 1923 בעיר העתיקה בירושלים. אביו, יליד יוגוסלביה, היה רופא וטרינר שהגיע לארץ עם הכוחות האוסטרים במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה עבד במשרד החקלאות המנדטורי. הוצב בבאר־שבע ובעקבותיו עברה גם המשפחה, שכללה עוד אח ואחות. גרשון היה ילד קטן ובעיר היו אז רק שמונה משפחות יהודיות. הוא נשלח ללמוד ב"כותאב" ולמד את השפה הערבית ואת הניב הבדואי מגיל מוקדם ביותר. אביו הכריז על סגר בעקבות מחלת הפה והטלפיים ומשום כך נורה ונפצע בידי בדואים. המשפחה חזרה לירושלים וזמן לא רב לאחר־מכן נתייתם גרשון מאביו, שמת כתוצאה מפציעתו.
גרשון נשלח ללמוד בבית־ספר "מאיר שפייה".
גרשון התגייס, לפי צו המוסדות, לחיל־הספר של עבר־הירדן בעודו בשנות העשרה שלו. הוא שהה, במסגרת שרותו שנים ארוכות בארצות ערב וסיפק לסוכנות היהודית ידיעות רבות ערך. חזר ארצה ב־1947 והתגייס ללח"י.
בעת התארגנות לח"י לקראת הקרבות נגד הערבים, אחרי החלטת האו"ם, עבד גרשון בדוֹאר. הוא "החרים" שם ציוד קשר רב, ובין היתר מרכזיית טלפונים שלמה. ציוד זה היה לתשתית מערכת הקשר של כוחות לח"י בבירה. הוא גם אירגן את כל נושא הקשר במחנות וביחידות הלוחמות. ביום הכרזת המדינה, השתתף בהתקפות על מיבנים שבסמוך לחומת העיר העתיקה ובכיבוש מלון פאסט. תחת אש כבדה ביותר, הוביל חוליה שהיתה בין הראשונים שפרצו לבניינים.
גרשון התגייס לחיל הקשר של צה"ל ושרת כקצין קשר בגדוד טנקים. לאחר־מכן עבר לחיל השריון, שם מילא תפקידי פיקוד והדרכה רבים. הוא היה הקצין הראשון שנשלח לקורס קציני שריון בחו"ל ואף השתתף בהשתלמות בצרפת לצורך קליטת דגמי טנקים חדשים בצה"ל. כן נטל חלק בקרבות מלחמת סיני.

ב־1962 נשלח על־ידי צה"ל ומשרד החוץ לטוגו ושימש שם כיועץ לענייני צבא לנשיא המדינה. חזר ארצה, במלחמת ששת הימים, ולאחריה השתחרר מצה"ל בדרגת סגן־אלוף. הוא שב לאפריקה מטעם האו"מ ושימש כיועץ ביוניצ'פ עד .1972 עקב מחלה קשה, הוחזר לארץ, אולם במלחמת יום־הכיפורים שוב לבש מדים וחזר לשרות פעיל למרות בריאותו הלקויה. לאחר המלחמה הקים גרשון "עמותה לסיוע לנוער במסגרות צה"ל", שמטרתה היתה לסייע לנוער מצוקה במסגרות טרום־צבאיות על־מנת להכינם לשירות בצה"ל וכאזרחים מועילים לאחר השרות. לעמותה זו הקדיש את כל זמנו ומִרצו, עד פטירתו ב־26 ביוני 1993–ז' בתמוז תש"ג.
הוא היה נשוי ללין בסרי ולו בת מנשואין קודמים ונכדים.