יעקבי משה – אליעזר

שם מלא: יעקבי משה
כינוי בלח"י: אליעזר
תאריך לידה: 8.10.1928
ארץ ועיר לידה: ישראל, תל אביב
שנת הצטרפות ללח"י: 1945
 

משה נולד עם אחיו התאום, מנחם, בבית־החולים "הדסה" בתל־אביב, ב־ד' בתשרי תרפ"ט–8.10.1928 להוריו זהבה וצדוק, חלוצים ציונים, שעלו לארץ בשנת 1924, והיו מראשוני המושבה מגדיאל, פועלים חקלאיים.
האם עבדה במשק המשפחתי, היתה עקרת־בית וטיפלה בילדיה. האב, נוסף על עבודתו במשק, יצא לעבודות בניה ובעיקר עבד כמכונאי של בארות מים.
ההורים היו שומרי מסורת והאב שימש כגבאי של בית־הכנסת, היה חבר בוועד המושבה ואחראי על השמירה בה. בביתם, שהיה מהאחרונים במושבה, קרוב לכפר הערבי ביר־עדש, היה סליק הנשק הבלתי לגלי של ההגנה. המקום שימש לחלוקת הנשק ליוצאים לשמירה בלילות ולהחזרתו בבקרים. כילדים, עזרו משה ואֶחיו לאביהם בטיפול בנשק. הם גדלו עם מודעות ביטחונית וידע שימוש בנשק.
משה ואחיו סיימו את לימודיהם בבית־הספר העממי־דתי במגדיאל.
היה חבר במכבי הצעיר, ומאוחר יותר הקים סניף של הנוער העובד במגדיאל. בסוף 1945 גוייס ללח"י. בתחילה השתתף בהפצה ובהדבקת כרוזים. לעיתים עזר לו אחיו עמיקם, שהיה ילד.

משה השתתף בפעולות רבות של הלח"י בשרון עד למלחמת השיחרור, כגון: ניתוק כבלי טלפון של הצבא הבריטי, הורדת רכבת מהפסים בקלקיליה, יריות מהמארב על שיירות בריטיות, פיצוץ בקולנוע במחנה "דורה" בנתניה, ועוד.
בסוף 1947, עם פרוץ מעשי האיבה מִצד הערבים, כאשר משה יצא באחד הלילות לשמירה במושבה עם השומר מרדכי צוקרמן, הם נתקלו בחוליית ערבים שבאו להרוג יהודים. הערבים הקדימו לפתוח באש והרגו את מרדכי, ומשה נפצע קשה מחמישה כדורים.

ב־1948, אחר הקמת המדינה, התגייס משה לצה"ל ושוחרר ב־1952 כנכה צה"ל.
אחרי השחרור עסק בעבודות שונות והשלים לימודיו. ב־1958 עבר קורס למורי־דרך. מאותה שנה שימש כמנהל חברת "חמד תוֹרס" במשך 22 שנה. מאז ועד היום הוא עובד כמורה־דרך לתיירים.

בשנת 1956 נשא לאִשה את חנה לבית שפיגל שעלתה לארץ בעליית־הנוער. להם שתי בנות, שני בנים, וונכדים.