טורנברג נחמיה

שם מלא: טורנברג נחמיה
כינוי בלח"י: 
תאריך לידה:
29 באפריל 1916
תאריך פטירה: 4.12.1981
ארץ ועיר לידה: פולין, קאליש
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

נחמיה נולד ב־29 באפריל 1916 בקאליש, פולין, להוריו לאה ואהרן טורנברג. התייתם מהוריו בגיל צעיר ויחד עם אחיו הגדול ממנו עברו לחיות בבית סבא בלודז'. תחילה למד בחדר ובבית־ספר יהודי ואַחַר סיים בית־ספר טכני בלודז'. היה פעיל בבית"ר. בשנת 1934 עלה ארצה ושירת בפלוגת הגיוס של בית"ר בראש־פינה. בימי מאורעות הדמים תרצ"ו–תרצ"ט (1936־1939) השתתף בפעולות תגמול נגד ערבים בגליל. סיים קורס מפקדים של האצ"ל והיה חבר "בקבוצה המיוחדת", שהיוותה את הגרעין הקשה של האצ"ל בגליל. בין חניכיו: שלמה בן־יוסף, ראשון להרוגי המלכות תחת השלטון הבריטי. בשנת 1938 חזר לפולין בשליחות התנועה, כדי לבקר ולפקוד את מועדוני בית"ר. במסע דרך ברית־המועצות, הצליח לחזור ארצה מיד לאחר פרוץ המלחמה.
עם הפילוג באצ"ל, הצטרף ללח"י. היה אחד הפעילים באזור תל־אביב. השתתף בפעולות נגד אנשי הבולשת הבריטית בירושלים, בתל־אביב ובחיפה. ב־5 במאי 1942, אחרי רצח יאיר, קבעה משטרת פלשתינה (א"י) פרס של 1000 לא"י עבור ידיעה להסגרתו. בהודעה ייחסו לו, ליהושע כהן ולצבי פרונין, חברות בארגון האחראי להתנקשות בחיי המפקח הכללי של המשטרה וסגנו ב־22 באפריל 1942, בירושלים, ולהתנקשות בחיי עוזר מפקד המשטרה, ראש הבולשת במחוז לוד ב־1 במאי 1942 בתל־אביב.
בעקבות הפרסום, נחמיה התחבא אצל ידידיו בנחלת ז'בוטינסקי, אך מפקד האצ"ל ציווה לסלקו מהמקום. הוא ברח מן המושב אל תוך מערת נחשים שבסביבה, שם בילה שלושה ימים. בתיווכו של איש הקשר של האצ"ל עם האינטליג'נס הבריטי, הסכים נחמיה להתמסר לבולשת לאחר שגורש על־ידי מפקד האצ"ל ממקום מקלטו. נכלא בבתי סוהר בעכו, בירושלים ובמחנה לטרון. היה בשילוח הראשון של 251 עצורים שהוגלו לאפריקה
ב־19 באוקטובר .1944 הוחזק במחנות המעצר באריתריאה, סודן וקניה. הוחזר ארצה עם אחרוני הגולים ב־12 ביולי 1948, אחרי שש שנות מעצר בארץ ובגלות.
עם שובו ארצה נשא לאשה את ג'ולי לבית אלעזר חברת לח"י, שהיתה אף היא אסירה כלואה במשך שנים. נחמיה התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "יפתח". השתתף בקרבות לפריצת הדרך לנגב ובאזור בית־שאן.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד במפעל טכסטיל של קרובי משפחתו. בשנת 1968 פתחו הוא ורעייתו חנות למכשירי כתיבה וספרים בחולון. ב־1980 פרש מעבודה והתמסר לקריאת ספרי הגות ומוסיקה קלסית.
נפטר ב־4.12.1981–ח' בכסלו תשמ"ב. הניח אשה, ג'ולי, שני בנים ונכדים.