טובי ציון – עמיקם

שם מלא: טובי ציון
כינוי בלח"י: עמיקם
תאריך לידה: 1927
ארץ ועיר לידה: ישראל, תל אביב
שנת הצטרפות ללח"י:
 

ציון, בן קדיה יונה ועובדיה, נולד בשנת 1927 בכרם התימנים בתל־אביב, השנה שמשפחתו עלתה מתימן. לציון היה אח גם הוא היה בלח"י, שמו עמיקם וכינויו עמוס. אביו של ציון נפטר בהיותו נער ואִמו נאלצה לפרנס את ילדיה.

לאחר שסיים את בית־הספר היסודי "תלמוד תורה", נשלח עם קבוצת נערים מכרם התימנים לקיבוץ רמת־השופט, השייך לשומר הצעיר. שם עבד חצי יום ולמד חצי יום. לציון זיכרונות טובים מהתקופה בה שהה בקיבוץ.
ככלות שנתיים וחצי של שהייה בקיבוץ, בשובו לביתו, באחת החופשות, התגייס למחתרת.
השתתף בפעולות שונות בפיקודו של שמעון מזעקי, "מזלי", הידוע במחלקת הפעולות בכינויו "גד". מיבצע הזכור לו היטב הוא תקיפת משוריינים בריטים בבקבוקי תבערה בכל חלקי הארץ. באחת הפעמים, הוא וחברו שאול סינווני, המכונה "יהושפט", ומחפוד שלום, נשלחו לבצע פעולה בכיכר המושבות, הסמוכה לרחוב אלנבי בתל־אביב. פעולה זו גבתה מחיר דמים: החבר "יואב" נהרג וציון נפגע ברגלו.

ביתו בכרם התימנים היה מקום קשר לאנשי התנועה ומשם יצאו לעיתים לפעולות. שם הכינו את חומרי הנפץ הנחוצים. לפיצוץ באבו־כביר יצא עם אחיו, בפיקודו של "אדם", כשהאם ידעה ששני בניה משתתפים באותה פעולה. לדברי ציון, מאז הוחלט שאין שני אחים יוצאים יחד לאותה פעולה.

עם הקמת המדינה, ציון לא התגייס עם כל אנשי לח"י לצה"ל, אלא עבר ללוות שיירות בדרך לירושלים, ב"דרך בורמה". לאחר מיספר פעמים של ליווי שיירות, נשאר ציון במחנה בירושלים תחת פיקודו של יהושע זטלר. יחד עם חברים נוספים הופקד לשמור על מחסן הנשק במחנה בירושלים, דקות אחדות לפני הפיצוץ, בו נהרגו חמישה לוחמים, הוא יצא לקרוא מכתב מידידה, וכך ניצל ממוות, אולם נפגע בראשו ובעין שמאל. לאחר טיפולים ממושכים, הצליח להתגייס לצה"ל. שרת באגף ההדרכה בצריפין ושוחרר מצה"ל כנכה. 

מטעם משרד הביטחון סודרה לו עבודה בעיריית תל־אביב, שם עבד כ־25 שנים במפעל המים ובהנהלת המשק. בשנת 1950 נשא לאִשה את ציונה, גם היא חברת לח"י, שכינויה "אביבה". בזכות המכתב ששלחה לו לירושלים, ניצל. להם ארבעה ילדים ונכדים.
הם חיים כל השנים בתל־אביב בשכונת רמת־החייל.