ורד (רוזנפלד) אברהם – אפרים

שם מלא: ורד (רוזנפלד) אברהם
כינוי בלח"י: אפרים
תאריך לידה: כ"ב בשבט תרפ"ב
ארץ ועיר לידה: פולין, לובלין
 

אברהם נולד בלובלין, פולין, בכ"ב בשבט תרפ"ב – בנם השני של יצחק נחה רוזה לבית גולדשמידט. בן שלוש היה בעלותו ארצה עם אמו ואחיו הגדול, שנה לאחר עליית האב. ר' יצחק, מראשוני הפועל המזרחי, נאלץ להבריח גבולות כדי לעלות ארצה ואף נאסר על כך ברומניה.
אברהם למד בתלמוד תורה, בבתי־ספר דתיים לאומיים ובישיבת תל־אביב ובגימנסיית ערב. בפרעות 1936–1939, חזר משיעורי הערב עם רשיון מעבר בגלל עוצר הלילה.
גוייס ל"התאים הלאומיים". יחד עם חבריו: אליהו בית־צורי, עוזי הלפרין (אורנן) ואחרים.
עם הפילוג בארגון האצ"ל, הצטרף ליאיר. הצליח להישאר מחוץ לכתלי בית־הסוהר בימי תש"ב. מפקדיו נאסרו, נשברו, התחלפו. יאיר נפל. חדשים ללא קשר, עד שהגיע מיכאל, אחרי נפילת יאיר, והשתתף בשיקום התנועה. מיבצעי רכש, פעולות התקפה ראשונות, התקפה על מפקד משטרת תל־אביב, פורד, נכשלה לעיניו, מחשש פגיעה ביהודים. הנשק הצמוד, שהיה עליו תמיד, הציל אותו לא פעם מהפתעות. הוא נשלח לשקם את הסניף בחיפה. בימי ה"סזון" היה הכרח להיזהר שם שבעתיים. ממשיך להפיץ את "החזית", לגייס חברים חדשים, לטפח מקורות מודיעין לקראת הפעולות הקרֵבות, למרות הסכנות, שארבו מצד הבריטים ואנשי ה"הגנה" ב"סזון", ואז חזר לתל־אביב ונשלח לזרז ולקדם את העבודה בבית־הדפוס "במחתרת בציון", בלב פרדסי רעננה. ירחון "המעש" התחיל אז להופיע, אך נפסק לאחר גיליון ניסן תש"ו, משנודע המקום לאנשי ה"הגנה", וזאת על אף ימי "המרי". בינתיים התרחש האסון בבתי־המלאכה בחיפה; גם תחנת השידור של לח"י נפלה. הדפוס עבר לבני ברק. מעתה מופיע "המעש" כשבועון, ללא הפסקה, עד לאייר תש"ח. בבית הדפוס, שעבר לצפון תל־אביב, מדפיסים כרוזים וחוברות ברבבות עותקים, ללא הפסק, גם בימי מצב־צבאי וחיפושים מקיפים, כאשר אברהם מופקד על העבודה בדפוס.
עם קום המדינה התגייס לגדוד הפשיטה של חטיבה .8 בשל בעיות כשרות, עבר לחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבות עשרת הימים בבית־עפה, בעיבדיס, ובגבעה .105 לאחר האבידות של לח"י בגדוד הפשיטה, נתבקש לחזור עם חבורתו לגדוד .89 את סיפור "הקבוצה הדתית" של לח"י ולחימתה בכל קרבות הגדוד – מבית־גוברין ועד עוג'ה־אל־חפיר ופיתחת רפיח – העלה בספר "סנה בוער באש", שהופיע בשנת תש"י.
היה ממייסדי חוג "סולם" של ד"ר ישראל שייב – אלדד.
בשנת תשי"ב הקים בית בישראל עם אהובה לבית שפירא, שנולדה בצפת חדשים אחדים לפני פרעות תרפ"ט. להם שלושה בנים ונכדים.
כגימלאי מתמסר אברהם למחקר, כשהוא מתרכז בתולדות לח"י ומלחמת העצמאות. את פרי מחקריו העלה בשלושה כרכי "לוחמי חרות ישראל במלחמת העצמאות", שהופיעו בתשנ"ו–תשנ"ח: א. ישראל עושה חייל, ב. ירושלים חזית המרכז, ג. חזית הדרום בין סיני לחברון.