וינדמן עמנואל

שם מלא: וינדמן עמנואל
תאריך לידה: 20.7.1922
תאריך פטירה: 6.2.2000
ארץ ועיר לידה: רוסיה
 

עמנואל נולד ב־20.7.1922 ברוסיה להוריו משה ואסתר, ילידי רוסיה. ההורים ברחו משם מאימת המשטר ודרך טורקיה, סוריה ולבנון, הגיעו ב־1923 לארץ והשתקעו בראשון־לציון.
האם, שהיתה באמצע לימודי הרפואה, נאלצה להפסיקם. למשפחה נולדו שלושה בנים. האב רכש מכונית ועסק בהסעות, היה בין מקימי קואופרטיב לאוטובוסים "יהודה". ב־1933, כשעברה המשפחה לרחובות, הצטרף האב ל"דרום יהודה" ואחר־כך ל"אגד".
במאורעות 1936–1939 באחת מנסיעותיו עלה על מוקש, נפצע קשה, הפך נכה והמשיך לעבוד כקופאי במשרד.
עמנואל למד בבית־הספר העממי "חביב" בראשון־לציון, המשיך בבית־הספר הטכני "מכס פיין" בתל־אביב. בגלל הסכנה בדרכים בתקופת המאורעות, לן לעתים קרובות במוסך של "דרום־יהודה" בתל־אביב. מגיל צעיר היה חבר ה"הגנה" ושימש כקשר. ב־1936 הצטרף לבית"ר ופעל כאתת על גג האיתות ברחובות.
במלחמת העולם השניה, ב־6.12.1940, התגייס לחיל האויר הבריטי, נשלח למצרים ועבד בפרוייקט להרכבת חלקי־מטוסים. נבחר מתוך 20 מועמדים לטייס. לאחר שעבר מבחנים, נאמר לו ולישראלים אחרים, כי הממשלה "מוותרת" על שירותם כטייסים והוא המשיך לשרת כחשמלאי מטוסים בדרגת קורפורל במשך ארבע וחצי שנים. בהיותו במצרים פעל במחנה למען הלח"י, הפיץ עלונים בין החברים, היה מודיע על רכבות נושאות נשק, סייע לחיילים הישראלים לרוקן מצבורי נשק, הביא עמו נשק ממצרים, עזר לחברי לח"י במחנה להימלט, כשהבולשת הגיעה ליחידה. ב־20.6.1945, בשובו לארץ כחייל משתחרר, נאסר מיד בחשד להשתייכותו ללח"י, נכלא בכלא רמלה ובלטרון, וכעבור מספר חודשים הוגלה לאפריקה. הוחזק במחנות סמבל ליד אסמרה באריתריאה וגילגיל בקניה. הוחזר ארצה אחרי שלוש שנות גלות עם אחרוני הגולים, ב־.12.7.1948
התגייס לצה"ל ושירת בחיל־האוויר כחשמלאי מטוסים. השתתף במלחמת העצמאות, מיבצע סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, בעל 14 אותות שירות, ביניהם אות הלוחם בנאצים. לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף ל"אגד" ועבד כחשמלאי וכנהג. ממייסדי "המשמר האזרחי", בו שירת 13 שנים. מייסד העמותה הארצית של הצלפים בדרום. בין תחביביו: דַיִג תת־ימי ואספנות נשק. היה "אבא" לחיילי צה"ל בהסעות. עם צאתו לגימלאות, הכתירו העיתונים המקומיים בראשון־לציון, אשדוד ורחובות את תמונתו: "מלך הנסיעות עם הצבא".
באוגוסט 1948 נשא לאִשה את שרה לבית יושע, שהיתה דיילת מכירות של "דלתא טקסטיל" ויצאה לגימלאות ב־.1988
עמנואל נפטר ב־ל' בשבט תש"ס–6.2.2000 – לאחר מחלה. היה אוהב ארץ־ישראל ונאמן לה, איש מעשה ואוהב לעזור לזולת. הותיר אחריו אשה – שרה, ארבעה ילדים ונכדים.