וינדמן אורי – עמנואל

שם מלא: וינדמן אורי
כינוי בלח"י: עמנואל
תאריך לידה: 8.3.1931
ארץ ועיר לידה: ישראל, רחובות
שנת הצטרפות ללח"י: 1945
 

אורי נולד ב־8.3.1931 ברחובות, להוריו משה ואסתר, ילידי רוסיה שברחו מרדיפות המשטר. דרך טורקיה, סוריה ולבנון הגיעו לארץ ישראל ב־1923 והשתקעו בראשון לציון. למשפחה נולדו שלושה בנים. האב עסק בהסעות, היה חבר ובין מקימי הקואופרטיב "יהודה", שהתאחד מאוחר יותר עם "דרום יהודה" ו"אגד". ב־1933 עברה המשפחה לרחובות.
במאורעות 1936–1939 נפצע האב אנושות כשעלה על מוקש באחת מנסיעותיו. הוא נשאר נכה והמשיך בעבודה משרדית ב"אגד".
אורי למד ב"בית החינוך" ברחובות ובגימנסיה "בלפור" בתל אביב. היה פעיל ב"השומר הצעיר", "הפועל" ו"מכבי".
בגיל 14 הצטרף ללח"י, הקדיש את רוב זמנו לפעילות. העביר כרוזים מתל אביב לרחובות, עסק במעקבים, תצפיות ואיסוף מידע על דרכי התחבורה ופעילות הצבא הבריטי ברחובות וסביבתה. בטיפולו בסליקים במושבה, החביא נשק בכדי חלב מתחת ללוּל שבחצר הוריו. נעזר ברבנית שטיימן, אשת הרב הראשי של רחובות, אוהדת לח"י, שהסתירה נשק מתחת למיטתה.
באחת הפעולות, בראשית 1947, כשעמדו לפוצץ מכונית בריטית, הופיע במפתיע אוטובוס "אגד" ובו תלמידים מטיילים. כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע ניטרלו אנשי לח"י את חומר הנפץ, תוך הסתכנות עצמית, והפעולה לא בוצעה. בבריחתם הגיעו ל"גבעת ברנר", נעצרו, נחקרו על־ידי החברים ושוחררו בלחץ חברי לח"י, אבל אורי זוהה ושמו נמסר לבולשת. לאחר עוצר וחיפוש בביתם, נעצר והועבר לבולשת ביפו, נחקר ועונה במשך 28 ימים, הוכנס לכלא יפו ואף ישב בצינוק. גם אחיו, זוהר, נעצר וישב שלושה חודשים בלטרון.
אורי השתחרר בעזרת ראש מועצת רחובות דאז, מר הורוביץ. הוא לא התמיד בעונש מעצר הבית והצורך להתיצב במשטרה, הסתלק מהבית והתחבא במקומות שונים.
כשנודע בגימנסיה על פעילותו בלח"י, הצרו צעדיו, במיוחד נרדף על ידי אחד המורים, שהפסיק בכך לאחר שהוזהר על ידי הלח"י. באחת הפעולות נפצע קשה בחזהו, טופל ב"הדסה" בתל אביב ובסנטוריום "גרינשפַּן" ברמת גן והוכר כנכה צה"ל.
בעקבות ההתנקשות בברנדוט, נאסר וישב כחודש ביפו. לאחר הפריצה ברח לראשון לציון והסתתר אצל משפחת יושע, הורי גיסתו שרה.
הצטרף ל"אגד", ובין התפקידים השונים, שימש כמורה דרך והיה מנהל "אגד תיור" ברחובות.
בן 45 יצא לגימלה רפואית מלאה, פתח סוכנות לביטוח, אותה הוא מנהל עד היום.
נשא לאִשה ב־1953 את בתיה לבית אטינגר, שהיתה מורה. להם שתי בנות ונכדים.
אחר קום המדינה היה אחראי על מועדון לח"י ברחובות. הרצה על לח"י בבתי ספר תיכוניים וב"בני ברית".