הורשטוק שרה לבית גלעדי – נילי

שם מלא: הורשטוק שרה לבית גלעדי
כינוי בלח"י: נילי
תאריך לידה: 3.1.1930
תאריך פטירה: 23.2.1984
ארץ ועיר לידה:
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

שרה נולדה ב־3.1.1930, בת רביעית להוריה פניה וישראל רזניצקי גלעדי. לה שלושה אחים ואחות. האב היה קבלן וניהל בנק קטן. המשפחה חיה ברווחה כלכלית, מעבר למקובל באותה תקופה בארץ.
האח, יצחק, חבר אצ"ל, עבר לאחר הפילוג ללח"י, האחות, דרורה, הצטרפה אף היא ללח"י. האח, הרצל, התגייס לצבא הבריטי, במסגרת ה־R.A.F., והודרך על־ידי האחראי על המיבצעים בלח"י לגבי כלי הנשק וצרכי הלחימה הדרושים למחתרת. בתפקידו כנהג משאית הצליח להבריח את הנדרש ממנו. הוא נעצר בקהיר ב־1945 בעקבות הלשנה, הועבר במטוס לרמלה ומשם לבית־הסוהר המרכזי בירושלים. הוכה ועוּנה קשות, וכשלא הצליחו לדובבו, נשלח ללטרון ומשם לגלות בקניה יחד עם אחיו יצחק. האח יצחק נעצר בשנת .1942 אף הוא עונה קשות. בהיותו בקישלה ביפו, היתה שרה בת
ה־12 חוצה לבדה את יפו הערבית ומביאה לו ולאסירים אחרים סלי מזון שנשלחו על־ידי המשפחה. האחות דרורה, שהתגייסה ללח"י, נאלצה לעזוב את בית המשפחה.
בשנת 1946 הצטרפה שרה למחתרת. ועסקה בהדבקת כרוזים, הפצתם בתיבות־הדואר בבתֵי העיר בתל־אביב וכן פיזורם והפרחתם בין קהל היוצאים מבתי קולנוע. פעילותה במחתרת נתקלה בהתנגדותם של הוריה, בעיקר של אִמה, ששבעה מרורים מהמאסר הממושך של שני בניה העצורים בקניה, ומסכנת המאסר שריפחה ממילא על ראשי שתי בנותיה.
הסנקציות מצד ההורים כללו מניעת אמצעי כלכלה ולעתים סילוק מהבית. קשיים אלה נוספו על הקשיים שהיו לה בגימנסיה הרצליה כשנחשדה שהיא חברת לח"י. בעיקר סבלה הצקות ממפקד ה"חג"ם" (מדריך לאימון גופני, שהיה קשור להכנה לקראת גיוס להגנה).
שרה הצליחה מאד בגיוס נוער לתנועה, היה לה כושר שיכנוע רב, הסבריה, שנבעו מאמונה חזקה בצִדקת דרכה, קרבו מתגייסים ואוהדים רבים.
למדה בגימנסיה, ובסמינר למורים ע"ש לוינסקי ולאחר־מכן, בשנת 1952, התגייסה לצבא ושרתה כמאבחנת פסיכוטכנית. בשנת 1954 שוחררה מהצבא ועבדה כמחנכת בבית ספר בגבעתיים. שרה נודעה כמורה מעולה, אהודה על תלמידיה והוריהם.
בשנת 1957 נישאה למאיר הורשטוק, מהנדס וקבלן בניין. להם ארבעה ילדים: דנה, איתי, שי ויאיר.
בשנת 1979 חלתה שרה במחלה קשה, נותחה וזכתה לכמה שנים של רוגע. החלה את לימודיה באוניברסיטה לקבלת תואר ב.א., ביודעה שהמחלה עלולה לפרוץ בכל רגע, ולמרות הטיפולים הקשים, המשיכה ללמוד וללמד. תוך נחישות ודבקות במטרה, ניגשה לבחינות לקבלת התואר, את התעודה קיבל בעלה לאחר מותה.
נפטרה בכ' באדר א' תשמ"ד, .23.2.1984