דרורי הלה לבית רוזנר – בת־עמי

שם מלא: דרורי הלה לבית רוזנר
כינוי בלח"י: בת־עמי
תאריך לידה: 21.9.1931
תאריך פטירה: 21.8.1996
ארץ ועיר לידה: גרמניה, קַרְלְסְרוּהֶה
שנת הצטרפות ללח"י: 1946
 

הֶלָה נולדה ב־21.9.1931 בקַרְלְסְרוּהֶה שבגרמניה להוריה מטילדה ויחיאל. היתה לה אחות בכורה, דבורה. הן התחנכו בבית ציוני דתי, להורים היתה חנות בגדים.
בעקבות גילויי אנטישמיות מצד הנאצים, ראתה האם את הנולד והפצירה בבעלה, שיצא כתייר לארץ־ישראל, על־מנת להעלות את כל המשפחה, ומאחר ונודע להוריה מפי שָׁכֵן, איש אֶס.אֶס., שאביה נמצא ברשימה השחורה, הוא נמלט ב־1933 מגרמניה לארץ, והשתקע בכפר־סבא. אחרי כמה שנים מייגעות הצליח לקבל אשרות כניסה מהבריטים והמשפחה עלתה לארץ בנובמבר 1935 והגיעה לכפר־סבא.
הוריה היו בעלי מסעדת הפועל המזרחי, בה עבדו קשה לפרנסתם. הלה למדה בגן־ילדים ובבית־ספר בית־יעקב, והיתה חברה בבני־עקיבא. בשנת 1940 עברה המשפחה לתל־אביב. הלה למדה בבתי־הספר לבנות: "שלמה המלך" ו"תלפיות". גם כאן הצטרפה לבני עקיבא. אחרי סיום לימודיה ב"תלפיות", עבדה בטיפול בילדים צעירים בשעות הבוקר ואחר־הצהריים ולעתים עבדה גם בערבים בקיוסק, כדי לעזור לפרנסת המשפחה. כדי להשלים השכלתה למדה בבית־ספר לשיעורי־ערב.

רצח יאיר השאיר רושם עמוק בזיכרונה, במיוחד כאשר שכנה נכנסה לביתם והביעה את שמחתה להֵרָצְחוֹ של "הפושע הגדול". האם נותרה המומה והצניעה ריגשותיה. יום זה היה יום אבל בביתם. אחותה וגיסה, דבורה ויצחק אבן־זוהר, היו חברי לח"י. הוא היה מבורחי לטרון ולעתים קרובות מצא מיסתור בביתם. הוריה ידעו על־כך ולא הפריעו. בהיותה בת 15, בשנת 1946 הצטרפה הלה ללח"י. עד היום מלווה אותה תחושה של יראת־קודש ממעמד קבלתה ללח"י. הקול המרעיד והכן, בעת טקס הקבלה, מהדהד עדיין באזניה כיום.

הֶלה עסקה בהדבקת כרוזים ובהפצת חומר הסברה, עברה אימונים בנשק ולעיתים שרה לנוער ברדיו החשאי. הוריה לא ידעו על חברותה בלח"י, וכאשר לילה אחד חמקה מביתה לפעילות, היה לה עימות רציני עם אביה, על אף שהוריה היו אוהדים. היא עזבה את ביתה ולנה אצל חברה. כשהוריה נוכחו בנחישותה להמשיך, השלימו.
אחר הקמת המדינה הכירה את יוסף דרורי (פרנקפורט), חבר לח"י מבורחי כלא עכו, שנידון למוות. הם נישאו ב־17.4.1950 בתל־אביב, על־ידי הרב אריה לוין זצ"ל, רב האסירים. אחר נישואיה עבדה בטיפול בילדים. נולדו להם שלושה בנים, עמינדב (שמו המחתרתי של יוסף), ניצן, וטל ונכדים.
יוסף נפטר ב־ו' באלול, תשנ"ו–21.8.1996, לאחר מחלה קשה.
הלה גרה בנתניה, ובמשך שנים רבות, התנדבה בביטוח הלאומי, במסגרת "ייעוץ לקשיש", וכן ב"אגודה למלחמה בסרטן" וב"אילן".