הרדוף הרמגל יעקב – ינץ רמגל

ב-1933, זרק יעקב בן ה-7 או ה-8 אבנים על חברי בית"ר שצעדו ברחובות תל אביב בשביעי של פסח, ואף חטף סכין מאמו בתקווה שיוכל לדקור את אנשי התנועה. כעבור שנים היה לחבר בית"ר ובהמשך, חבר לח"י.

ככל הנראה, שם משפחתו המקורי היה מנדלזון. ב-1941 ברח יעקב מבית משפחתו בתל אביב והפליג לים באניית משא דנית. לפיו, האנייה טבעה והוא ניצל כאשר הועלה לאניית דייגים יהודים מהאי כרתים. יעקב חזר לארץ, התגייס לצי המסחרי הבריטי, סייע להעביר תחמושת ואספקה לבריטים בטוברוק ובאמצע שנות ה-40 הצטרף ללח"י. ב-3 ביוני 1945 הפליג יעקב שוב לחו"ל לבקשת יצחק שמיר, כדי לגייס אוהדים ולחומים להקמת המדינה. לא ידוע מתי חזר ארצה אולם הוא היה במשלוח האחרון של עצורים שהוגלו לאפריקה ובמאי 1947 הוחזק במחנה שבקניה. הוא חזר לארץ עם אחרוני הגולים ביולי 1948.

בהיותו במעצר פרסם מאמרים בכתב העת של הגולים "בדד", ולאחר קום המדינה המשיך לפרסם מאמרים וסיפורים. היה מורה לספרות בתיכון בתל אביב, ערך את ביטאון איגוד הימאים בישראל (1952-57), ולאחר מכן עבר לגור בארה"ב, משם שלח מאמרים שהתפרסמו בעיתונים בישראל ובחו"ל. ב-1959 זכה בפרס ספרותי של מועדון הסופרים והאמנים בצי הסוחר, וב-1965 זכה בפרס "בִּצָּרון" לסיפורים קצרים.

לאורך השנים פעל יעקב תחת כינויים ושמות עת שונים. בשנת 1967 החל לכתוב את שם המשפחה כ"הרמגל" וחזר לעשות שימוש בשמו הפרטי האמתי, יעקב.