קלעי (סטרליץ) חנוך

חנוך קלעי עלה ארצה ב-1924, התגייס ל"הגנה" אחרי מאורעות תרפ"ט וב-1933 עבר לאצ"ל. היה בין היוזמים את שבירת ההבלגה. לסירוגין היה קלעי אחראי על סניפי האצ"ל בכפר סבא ובהרצליה ומפקד מחוזות חיפה וירושלים. במאי 1939, עם מעצרו של המפקד הראשי דוד רזיאל, מונה קלעי לראש המפקדה. הוא ביקש מיאיר לחזור מפולין כדי להשתתף בניהול המחתרת בארץ. יחד, פתחו בסדרת התקפות על מטרות בריטיות.

בלילה שבין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר 1939 נעצר קלעי יחד עם יאיר וחברי מפקדת האצ"ל. הם ישבו במעצר עד יוני 1940. עם שחרורם, ניסח קלעי את הודעת המפקדה מספר 112, שבה התנערו יאיר וחבריו מדרכו של רזיאל התומכת בבריטים. לאחר מכן, לבקשת יאיר, שקד קלעי על הטיוטות הראשונות של "עיקרי התחיה". בעת הפילוג באצ"ל ויסוד לח"י כמחתרת מהפכנית חדשה, היה קלעי שותפו הקרוב ביותר של יאיר.

אולם במשך השנה שבה כיהנו יאיר, קלעי ובנימין זרעוני כמפקדת המחתרת, החל קלעי להתנגד להמשך הניסיון ליצור קשר עם אויבי אנגליה, וכן התנגד לתכניות להחרמת כספים מהבנקים. יחד עם זרעוני ניהל קלעי משא ומתן על חזרה לאצ"ל. פעילתם שחתרה נגד הנהגתו של יאיר גרמה לו כאב אישי והסבה נזק למחתרת. לקראת סוף 1941 נפסלה דרכם של השניים על ידי יתר מפקדי המחתרת והם פרשו מהמפקדה ומכל פעילות בלח"י. ב-3 בפברואר 1942 פורסמו תמונותיהם של קלעי וזרעוני בין יתר מנהיגי לח"י המבוקשים על ידי הבריטים. הם הסגירו את עצמם למשטרה, ישבו במעצר בארץ, והוגלו לאפריקה ב-1944. קלעי חזר לארץ ביולי 1948.