בצער רב אנו מודיעים על מותה של חברת לח"י, יפה תבואה – "אילנה"

הלווייתה תתקיים היום, יום רביעי, 2 באוקטובר 2019 – ג' בתשרי תש"פ, בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר), שער האורן, בשעה 14:30.

יפה בת חנה ויצחק נולדה בעיירה סקורני בבסרביה למשפחת גרינברג ב־23 בדצמבר 1923. הוריה היו אנשים אמידים, בעלי יקב. המשפחה מנתה שִשה ילדים, חמש בנות: סוניה, אידה, אלקה ורחל ובן, יונה, שנפטר בצעירותו. שני אירועים בנעוריה הטביעוּ עליה חותמם לכל חייה. בית אביה היה תמיד ערוך לקבלת אורחים ונצרכים והזימון ביידיש "קומט עסען" (הצטרפו לאכול), מצטלצל באוזניה עד היום, מזכיר שיש לעזור לנזקקים. אירוע נוסף בילדותה של יפה היה קשור בפרעות באוקראינה. פרעות אלה הביאו גל של פליטים והוריה אימצו משפחת פליטים, האֵם פרומה ובנה מנשה, ונתנו להם מחסה ובית. הקשר בין שתי המשפחות היה חם ופרומה העתירה אהבה רבה על יפה.

סוניה ואידה, אחיותיה של יפה, היו הראשונות שעלו לארץ ובכך פילסו את הדרך לבואה של יתר המשפחה ארצה בראשית שנות ה־30. הם התיישבו בחיפה, שם למדה יפה בבית הספר העממי־מקצועי 'ויצו'. כנערה הצטרפה לתנועת המכבי הצעיר. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התגייסה לצבא הבריטי, ל־א.ט.ס. (חיל נשים), בו שירתה כנהגת.

יוסף (סיטנר) גלילי – "נחמיה", חבר לח"י ותיק ששירת בצבא הבריטי במצרים, שיכנע את יפה להצטרף ללח"י. אחד מתפקידיה היה להיות המקשרת של "שני האליהו", שהועלו לגרדום לאחר שהתנקשו בחייו של הלורד מוֹיין בקהיר. יפה השתתפה בתצפיות ובשליחויות שונות, לרבות העברת הדרכונים הזרים לצורך ההתנקשות. כן העבירה תחמושת (רימונים וכדורי רובה), שנאספה מרכב צבאי אוסטרלי שחזר מן החזית. היא העבירה את התחמושת ארצה ברכבת, בעת חופשת מולדת. בשובה למחנה, הביאה עִמה חומר הסברה – להפצה בין החיילים היהודים ששירתו במצרים.

בעקבות משפט קהיר, וכנראה גם הלשנה של אחד הפעילים, נאסרה והובאה לבית הסוהר לנשים בבית לחם, בו ישבה כעצורה למעלה משנתיים.

לימים נישאה יפה לישראל תבואה – "עזרא". עם פרוץ מלחמת השחרור התגייסה, יחד עם רבים מחברי לח"י, לגדוד 82, חטיבה 8 (שריון). היא קיבלה דרגת סמל ומונתה לתפקיד אחראית על החיילות. היא זכתה להשתתף בכיבוש שדה התעופה לוד בתפקידה כנהגת אמבולנס.

בשנים שלאחר מכן התנדבה יחד עם ישראל לפעילויות שונות בתנועת החירות ולאחר מכן – ב"התחייה". לאחר פטירתו של ישראל, המשיכה יפה להתנדב במועדון הגימלאים בשכונתה, תוך מילוי כל המשימות הנדרשות במסגרת זו. תחום מיוחד בו היתה פעילה היה הוראת משחק הברידג' לקבוצות, דבר שהוסיף עניין לשגרת חייה וחייהם של הגימלאים. זאת בנוסף על אהבתה לבעלי חיים, בייחוד לחתולים, בהם טיפלה.