לאה גלעדי ספגה וניזונה מסיפורים שונים על אירועי המחתרת שבהן לקחו חלק פעיל בני משפחתה. בפרט משכה את ליבה הפעילות הנועזת המרתקת ורבת החשיבות שמילאו הבנות במסגרת לח”י וההתמסרות העקבית והבלתי מסוייגת לרעיונות שהאמינו בהם, שמטבע הדברים אילצו אותן לחיות במסגרת מחייבת ומסוכנת. בספר נפרשים סיפוריהן של שרה ברזילי – “תחיה”, נלי לנגספלדר – “הדרה”, חנה מרפיש – “נילי, יעל בן דוב – “יעל”, אסתר בקמן – “יעל”, חנה ערמוני – “שרה”, ג’ולי טורנברג – “חווה”, ציפורה שומרון – “אפרת”, שרה פלאי – “אפרת”, רחל אבנון – “כרמלה”, פרידה ורקשטל – “ברוריה”, יונה פראנק – “רות”, דרורה בן עמי – “דרורה” ורות קוטליצקי – “עדית”. לאה גלעדי ראיינה אישית את כל אחת מ-14 הלוחמות.