סיפורו של סגן מפקד האצ”ל על מלחמתם לחופש ובריחותיהם של לוחמי אצ”ל ולח”י מהכלא הבריטי באפריקה.

יעקב מרידור נולד בפולין ב-1913, בצעירותו היה חבר תנועת הנוער ביתר. עלה ארצה ב-1932 והצטרף לארגון הצבאי הלאומי (האצל), מרידור התקדם בסולם הפיקוד והיה חבר המפקדה הארצית ומפקד אזור המרכז. בשנת 1941 יצאו מרידור, סיקא אהרוני וטרזי עם מפקד האצל דוד רזיאל לפעולה נגד הגרמנים בעיראק. בפעולה זו נהרג דוד רזיאל. לאחר מות רזיאל נבחר מרידור למפקד האצל. ב-1943 עם עלייתו של מנחם בגין ארצה העביר לו מרידור מיוזמתו את הפיקוד על האצל והעמיד עצמו תחת פיקודו.

עם פרוץ המרד בבריטים מינה בגין את מרידור לסגנו. בפברואר 1945 הוסגר מרידור לבריטים, הוגלה למחנות המעצר באפריקה והצ טרף למאתיים וחמישים לוחמי אצל ולחי שהוגלו עי הבריטים. בין השנים 1945-1948 הנהיג חמש בריחות נועזות ממחנות המעצר בסודן, באריתריאה ובקניה וזכה לתואר אלוף הבריחות. בבריחתו האחרונה ממחנה גילגיל בקניה הצליח מרידור להגיע לאירופה ומשם ארצה ביום הקמת המדינה, ה באייר תשח. מרידור חזר מיד לפעילות תחת מפקדו מנחם בגין ומונה לאחראי על גיוס לוחמי אצל לצהל. ב-1948 הגיעה האניה אלטלנה לחוף כפר ויתקין ובבטנה נשק רב.

כשהחלו בפריקת הנשק נפתחה עליהם אש. כדי למנוע מלחמת אחים, חתם מרידור בשם האצל הסכם עם מפקדי צהל לפיו ימסר להם הנשק ללא תנאי. כשחודש הירי על האניה, מחשש לחיי בגין והלוחמים שעליה, הפליגה לחוף תל-אביב שם הופגזה ועלתה באש. בכפר ויתקין נעצר מרידור ונכלא בבית-שאן ללא משפט, ובלחץ ציבורי שוחרר אחרי חודשיים. בשבתו בכלא בית-שאן החל בכתיבת ספר זה. מרידור הצטרף לבגין בהקמת תנועת החרות, גחל והליכוד, נבחר מטעמן לכנסת ושימש גם כשר בממשלת בגין. בפעילותו הכלכלית תרם מרידור לבניין הארץ ולבטחונה, ולהקמת תעשיות עתירות ידע. ארוכה הדרך לחרות, מתאר את סיפור הגבורה של הלוחמים לחופש ואת נסיונם לפרוץ הגדרות והגבולות.

בעקבות הבריחות העבירו הבריטים את הגולים ממדינה למדינה באפריקה, כדי להחמיר את תנאי מעצרם ולשבור את רוחם. הספר יצא במספר מהדורות בעברית ובשפות נוספות. מרכז מורשת מנחם בגין יחד עם הוצאת מודן מחדשים הוצאת ספר זה, המסמל את רוח האדם ושאיפתו לחופש, ומתאר את הלוחמים בעמצר וגלות בניכר, גדרות כבלים וכידוני לא שברו אותם.