שיתוף

חיפה, יום א’, כ”א באלול תש”י (3.9.50)

שלום רב לך, אהובתי –

בצירוף תמצאי מכתב, שצריך היה להגיע אליך ביום חמישי בערב. ישקה ואשתו נסעו אותו ערב לנשף הסיום של הקורס בסרפנד. הם לא נכנסו לתל-אביב. אבל הנהג שלהם הבטיח למסור את המכתב בשעות הפנאי שלו, לפני שיבוא לקחתם חזרה. וכמובן – שכח. אע”פ שהוא היה, לדבריו, קרוב לביתנו. זו תקלה מס’ א’.

ומס’ ב’: את מרלין לא ראיתי אתמול. כזכור לך הבטיח להיות אצלי בשעה 1000 בבוקר בשבת. כתבתי לו מכתב וביקשתיו שייכנס אלי בהקדם האפשרי. חכיתי עד אחר 1100, ומשלא בא – יצאנו לטיול. ישקה ואשתו וכן הבת של בן-דודי. עשינו סיבוב די גדול בדרכי הגליל. ישקה מכיר אותו היטב ויודע להסביר כל מקום. סעדנו ארוחת-צהרים בנצרת, קטפנו רימונים (אביא אתי, כשאבוא) וחזרנו לפני שש. בשובנו מצאתי את חבילת הדואר ובתוכה מכתבך וכן את הספרים, שהביא לי מרלין. התימניה העוזרת וכן אחותה של אשת-ישקה הנמצאת כאן, סיפרו לי, שהוא היה בערך בשעה 300 אחה”צ ואמר, שהוא יהיה לפנות ערב במלון מגידו. נסעתי לשם, אך לא מצאתיו. פגשתי שם מכרים, שהזמינוני לארוחת-ערב. סעדתי איתם, מתוך תקווה, שאולי גם מרלין יבוא. אך הוא לא בא ואינני יודע, אם הוא חזר כבר לתל-אביב או לא.

את מכתבך קראתי, כרגיל, בלגימה אחת. אני מודאג ממצב רוחך. סבור הייתי, שהוא יוטב בהעדרי. ללא עול, ללא דאגה. אני רואה שלמרות הכל טוב לך יותר כאשר בעלך מציק לך קצת. ואני מתכונן לבוא בימים הקרובים ולמלא את התפקיד הזה בהצלחה…

חן-חן לך על הסיפורים על אודות דורית. האמיני לי, שקצת עצוב לי בלעדי שתיכן. אילו אפשר היה מידי יום ביומו לפחות שעה קלה לפטפט איתכן ולשמוע את “חכמותיה” של דורית. הרי מאז שוחררתי עדיין לא היתה פרידה ארוכה כל-כך. היום כבר שבוע ימים שלא ראיתיכן ואני באמת מתגעגע. אל תתפלאי, אפוא, אם אקדים את בואי בימים אלה.

תנאי העבודה שלי אינם עדיין לפי רוחי. משפחתו של ישקה יוצאת רק בערב ראש-השנה. בינתיים היא כאן עם הילדים. הילד הקטן הוא שקט מאוד. אבל הבת מפונקת קצת ומקימה רעש. יש לי אמנם חדר לחוד ואני יכול להיסגר בו. אבל מדי-פעם בוקעים הקולות לכאן. נוסף על כך באה הנה אחת האחיות שלה, שקיבלה כאן משרה של מורה. ועד אשר תשכור חדר, היא בינתיים פה. הימים הם די חמים. והארוחות מחוץ לבית גם גוזלות זמן, גם אינן משביעות וגם עולות ביוקר. אמנם, תמיד מזמינים אותי שאסעד יחד אתם, אך אינני רוצה להכביד עליהם. בעיית האספקה הרי עתה אינה קלה בשום בית.

בליל שבת היה כאן שלמה. סעדנו יחד. היום אני נוסע, כדי להעביר את חוה מבית-החולים לביתה יחד עם הבן. גם אשתו של ישקה נוסעת אתי. הברית כנראה תהיה מחרתיים.

את כל המכתבים שהעברת לי – קיבלתי. המכתב מן האוצר לא הכיל את הצ’ק. זה צריך להתקבל מן הכנסת. תפתחי, אפוא, את כל המכתבים המתקבלים מן הכנסת ושמרי את הצ’ק. כשאבוא הביתה, אגבה אותו.

היום ראיתי בעתון, שביום חמישי תתקיים בירושלים ישיבה של וועדת-הפנים שאני חבר בה. אינני יודע מה יהיה סדר-היום. אך כנראה לא אסע לישיבה זו, אלא אם כןיי, שיהיו איזה דברים יוצאים מן הכלל.

הבקשות שביקשתי במכתב המצורף כמובן, אינן אקטואליות עוד (בענין המכונה והנקניק). הרי עד שזה יגיע הנה, כבר אצטרך לחזור לתל-אביב.

אצל בן-דודי אני מבקר מפעם לפעם ושומע את הסיפורים שלו.

אם חסיה עוד תהיה בבית-החולים – אמסור לה דרישת שלום ממך.

בינתיים מסרי ד”ש חמה לנחמה ולמשפחתה, למשפ’ אילגובסקי, למשפ’ שמחה ולכל הידידים והמכרים.

במשחקים שאת קונה לדורית, את ודאי קונה את ליבה. אני מקווה, שגם בשבילי עוד יישאר אצלה מקום. אגב, קראתי באיזה מקום שלא כדאי לקנות לילדים משחקים מכניים, כי זה מרגיל אותם לשבירה והרס. טוב, נראה להבא איזה משחקים “מחנכים” לקנות לה.

את הבדים בשבילך ובשביל שולמית ודאי תקבלי בימים הקרובים. ראיתי את האדם. רק היום הוא עומד לקבל אותם.

שלום לך, יקירתי, והרבה נשיקות לך ולתיתי הקטנה –

תמיד שלך נתן

נ”ב

זה עתה הבאתי את חוה והילד לביתה. אני שולח את המכתב מן העיר.

גם ישראלה מיגור נסעה כבר הביתה עם הילד. מסרתי לה ד”ש ממך.

נשיקות

נ.

מאי 2024
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ההצגה “שלוש יריות במזרחי ב” עולה מחדש במוזיאון לח”י!
11
12
טקס יום הזיכרון באנדרטת לח"י
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?