500831 נתן לפרידה יח אלול תשי

חיפה, י”ח באלול תש”י (31.8.50)

[כתוב על נייר עם סמליל של הכנסת הראשונה]

ילדתי היקרה – שלום רב לך,

רק היום קיבלתי את מכתבך וגם את המעטפה השנייה. על זריזותך את באמת ראויה לפרס. לא כן הדואר שלנו.

יש לי הזדמנות לכתוב לך כמה שורות ואני מנצלה. אני מקווה, שבינתיים קיבלת את מכתבי הראשון וגם את השני, מאתמול, שבו הודעתי לך כי לשלמה נולד בן. – אך מכתבים, כמובן אינם מספיקים. הרי את יודעת כבר מן הנסיון שהאהבה גדלה ביחס ישר למרחק… והאמת היא, כי אלמלא הודעתי לך מראש, שלא אבוא לפני ראש השנה, אולי הייתי עושה בשבת טיול לתל-אביב בכדי לראותכם.

הימים גם בחיפה חמים מאד. ואפילו כאן, על ההר. נראה שקשה בדרך-כלל לברוח מחומו של הקיץ. התחלתי כבר לכתוב. ואני מקווה שככל שאתרחק יותר מן הפתיחה, שהיא קשה בדרך-כלל, אתקדם יותר בקצב.

אני בטוח, שאת דורית את מחנכת טוב, בייחוד שאין כרגע מי שיקלקל אותה… בכל מקום שאפשר אני עושה לך פירסומת של מחנכת ממדרגה ראשונה.

עתה כמה בקשות:

1. שלחי לי ע”י המוכ”ז את מכונת הכתיבה שלי. אני רוצה להעתיק כמה דברים, כדי שאדע בערך מהי הכמות שמכיל כל עמוד שאני כותב בכתב-ידי.
2. אם דורית איננה אוכלת את הנקניק, שלחי לי אותו. ע”י כך אמנע מלצאת לארוחות בוקר וערב למסעדה, דבר שגוזל זמן ובעיקר שהארוחות במסעדות עכשו אינן משביעות.
3. אם יגיע דואר נוסף, אנא שלחיהו לי ע”י מרלין, שוודאי יכנס אליך לפני נסיעתו לכאן.

הצטערתי על הידיעה בעניין אילגובסקי. כאשר ראיתיו, לא עשה רושם של פצוע ברצינות. בקשי את אשתו שתמסור לו ד”ש בשמי.

את התמונות אני מסכים לראות בשעה שאבוא. הרי גם כך עומדות שתי הנשים שלי לנגד עיני תמיד.

נשקי את דורית בשמי. ולך הרבה נשיקות –

מבעלך היקר –

נתן