יח טבת תשט
אהובתי,
קיבלתי את מכתבך, וכן את המגבת, הקוניאק והנקניק. אני שולח לך בזה 5 לא”י. הרי אין לך מיותר. ואם היינו מזמינים בדרך אחרת, גם כן היינו משלמים. להבא אשתדל שלא להטריח אותך.
אתמול התחיל חוטר-ישי בנאום-הסיכום שלו. הוא עומד על רמה נמוכה מאד ואינו מחדש שום דבר. גם הסילופים שלו הם קטנוניים. היום הוא התחייב לסיים. ייתכן שהוא יבקש הארכה. אנו נתנגד לזה. יש לשער, שמחר אתחיל אני בנאומי. החומר הוא רב. גם בצמצום רב אצטרך לנאום כ-10 שעות. את יודעת, שאינני אוהב את המקצוע. אבל זהו הכרח, שאינני יכול להמנע ממנו.
הנאומים של ההגנה (גם מתי, גם זליגמן) יסתיימו כנראה ביום א’ אחה”צ. ואז נצטרך לחכות כמה ימים לפסק הדין. איך שלא, ילדתי אל תצטערי. אני בטוח, שלא יעבור זמן רב ושוב נהיה יחד. גם אז לא יהיה לנו משעמם, אבל נהיה יחד.
בקשר לבחירות מספרים הרבה על תעמולה מוצלחת שלנו בחוץ. ראיתי את החומר. הוא באמת טוב. אני מרגיש, שיש גם אהדה. אם נקבל 3 צירים, יהא זה נצחון גדול בשבילנו. ויש תקווה, לדעתי, שנשיג זאת.
מה עם הנזלת של הבת? האם כבר חלפה? אני רואה, שאת כבר אם ומטפלת מנוסה. אבל בזאת לא פקפקתי אף רגע. וכי סבורה היית, שטעיתי בבחירה? הייתי רוצה לקנות מתנה לבת. אבל אדחה זאת עד אשר אבוא.
את הרשימה ב”הבוקר” ראיתי וצחקתי אף אני. זה מוכיח שיש לי “News Value” בלשון העתונאים וזה טוב.
דרשי בשלום נחמה ומשפחתה, בעלי הבית וכל המכרים והידידים.
נשיקות לך ולבת
שלכן נתן
יום ד’, י”ח בטבת תש”ט
אני מצרף תמונה. הצטלמתי אתמול לתעודת-זהות.