יום רביעי, י”ג בכסלו תש”ט
אהובתי – שלום לך,
זה היום השני אני עומד על רגלי בדוכן-העדים. אתמול הרציתי כמעט במשך 6 שעות. דומני שהצלחתי. התאור המדויק ביותר נמצא ב”הארץ” וגם ב”המשקיף”. היום אני נערך לחקירת שתי-וערב של התובע. עדין לא הצליח להכשיל אותי ואני מקווה גם, שלא יצליח.
כל יום מתברר יותר, כי המשפט יימשך עוד כמה שבועות. לאחר שיגמרו הדיונים תהיה הפסקה של לפחות שבועיים, כדי שהשופטים יוכלו לעבור על כל החומר ולנסח את פסק-הדין. אני בטוח, שאם לא יהיה לחץ מצד הממשלה, נצא זכאים. אולם שלא יהיה לחץ – בזאת אינני בטוח.
אילולא חסתי עליך ועל הילדה, הייתי מבקשך שתבואי באחד הימים שאין דיון משפטי. מחר שוב יופסקו הדיונים עד יום שני הבא. כלומר, ביום ששי, שבת וראשון יהיה לנו חופש. מתי חשב להזמין את קרוביו לאחד הימים הללו, אך איש מהם לא בא. מכל מקום – נראה איך יהיה בשבוע הבא.
אם זליגמן יסע מחר לתל-אביב, אתן לו חבילת לבנים לכביסה. את הכותונת אבקשך להחזיר לי לאחר הכביסה, כי היא אחת הכותונות היפות שלי.
מה שלומה של דורית? אמרי לה, שאני מאד מתגעגע לראותה. ושתהיה ילדה טובה ולא תציק לאמה. (אגב, עד מתי נשארת המטפלת אצלך?) היום ימלאו לה ארבעה שבועות, ומעין “יום הולדת קטן”. מסרי לה נשיקות בשמי.
ויודעת ודאי, כי שוב הייתי רוצה לראותך ולנגוע במו שפתי בגופך. נקווה שלא ירחק היום ונתראה.
העוגה של נחמה היתה מצוינת וטעימה מאד. הרבה תודות וד”ש לה ולכל משפחתה. מסרי שלום גם לבעלי הבית ולכל הידידים.
הרבה הרבה נשיקות לך ולדורית ואהבתי לשתיכן.
שלכן תמיד
נ.