1942/XII/17
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בבית הסוהר לנשים בבית-לחם לנתן פרידמן-ילין במחנה עצורים לטרון.
נתן קיבל את המכתב ב-6/1/43 וענה עליו ב-10/1/43
יקירי,
קבלתי את מכתבך מה XI/29 כך שהוא לא היה טרי ביותר. כמו פצצה נפל בתוכנו מכתבו של דיקו בו הוא מודיע לנו על העברתכם ללטרון ובבת אחת נותן לנו סכויים להעברה גם כן ללטרון. מתאר אתה לעצמך איזה תכניות ועצות וכו' התחלנו לסדר במחנו. כמובן הכל היה באופן ספונטני מאד ושתים-עשרה בחורות התחילו לדבר בבת-אחת, כל אחת עם הצעתה. עדיין אנחנו לא קבלנו שום הודעה רשמית על העברה מפה, אבל מתהלכות שמועות על העברת צבא לבנין הזה ואת בית הסוהר למקום אחר. אם כן הוא כמו שדיקו מתאר שתהיה לנו אפשרות לראות אחד את חברו, אז יהיה זה גן-עדן ממש. נחיה ונראה.
צחקנו קצת כשקראנו על החשבון שלי. הנה לך הודאה ראיה על הסדר המתנהל אצלנו בבית-הסוהר. במקום לשלם את חשבוני בעד רופא השינים שולחים את חשבונה של בחורה אחרת. עדין לא סדרתי את הענין הזה במשרד אבל אשתדל היום או מחר לברר את הענין. ורציתי להודיע לך שלא תעביר לי את כל הכסף שנמצא ברשותך. באמת ובתמים אני אומרת לך שיש לי פה על חשבוני עוד קרוב ללירה אחת. כמובן אם יסודר ענין רופא השנים יספיק לי הכסף הזה עוד לזמן ממושך.
שמחתי גם על הודעתך על המכתב מגרודנה. אם זה נכון כמו שאתה כותב וכמו שהודיעו לך אז אשמח מאד לפחות שמחלק ממשפחתנו (אם שלך או שלי) יש לנו ידיעה כל שהיא.
זה עתה הודיעו לנו שבא רופא השנים. לא ידוע לי מפני איזו סיבה הוא לא בקר אותנו כבר קרוב לחודש ועכשו שוב הופיע.
כפי שאתה מודיע חלק גדול מרכושנו הלך לאיבוד. מילא אין להצטער על כך. אם באפשרותך לברר אבקשך לבדוק אם ישנו שעון יד קטן הוא של הבחורה שנאסרתי אתה וגם על השעון המעורר שלנו. התיק לא נמצא בידי. כתוב לי באיזה אופן שלחת את התנ"ך עם באור גורדון אלי, כי עדין לא קבלתיו וחבל שילך לאיבוד.
עברה כבר גם חנוכה. נזכרתי בהזדמנות זו על נסיעתנו בדיוק בליל אחרון של חנוכה. ירדנו מהאניה, הנזכר אתה בקשיים שעשו לנו אז.
הזמן לכתיבת מכתבים איננו מגבל. אצלנו הוא רק תחת פקוח כנראה. כדי שלא ננצל את העפרונות לדברים אחרים, כי עדין לא קבלנו רשות לעפרונות. בקשנו כבר פעמים אחדות שהועד ישלח לנו עורך-דין ולא קבלנו שום תשובה על כך, מהי הסיבה? הקיים עוד ועד?
אולי ידודע לכם כבר שאולי, גרטי וגרטה קבלו חצי שנה נוספת. יהיה להם זה לבריאות! הן קבלו את ההוספה בשקט גמור והחליטו להתישב כאן לקבע. כן, ואין לי גם זמן מגבל בשביל קריאת המכתב, אני מחזירה אותו אחרי שאני עונה לך עליו, כך שאינך צריך להצטמצם להפך לכתב על הכל ובפרט על הנסיעה ללטרון, המחנה החיים החדשים וכו'.
אני מסימת בנשיקות חזקות והרבה הרבה. תדרש בשלום כל המחנה האם שכנך חיימון [או מיימון] יצא כבר? אם לא תדרוש בשלומו ותנחם אותו גם בשמי.
שלך פרידה.
א.ע.
אם אתה יכול תודיע לנחמה שלא תשלח לי את כלי המטה כי אינני יודעת אם יכניסו את זה אלי. על המכתבים שנשארים פה במשרד כבר הרבה דברנו אבל זה לא עזר עדין. האנגלי שלנו הוא קצת קשה הבנה. נשיקות שלך פרידה.