1942/VII/31
נשלח מפרידה פרידמן-ילין בבית הסוהר לנשים בבית-לחם לנתן פרידמן-ילין במחנה עצורים מזרע, עכו.
נתן קיבל את המכתב ב-10/08/42 וענה עליו ב-10/08/42
יקירי אהובי
שלום רב לך
שוב עברו שבועים ואני שוב כותבת אליך מכתב. אתה רואה עד כמה שדואגים לנו. ידוע שאהבה גדולה מזיקה לבריאות אז דואגים שזה לא יגיע למצב כזה ועושים נורמליזציה של אהבתנו. אני רואה לפי מכתבך האחרון מה V/28 שנשארת עדיין נאיבי. אתה מאמין עדיין בצדק וביושר של האנשים. אני מזמן יצאתי מסטאציום זה. אני מייעצת גם לך לעשות כך. אני באמת מצטערת שהמכתבים מגיעים באיחור כזה או לגמרי לא. אני למשל לא קיבלתי ממך אף מכתב במשך חדשים בערך. השתדלתי כמובן לא להתעצבן אבל אתה מתאר לעצמך איזו הרגשה היא זו. במשך תקופה די ארוכה לא היתה לי אפשרות להמשיך את לימודי האנגלית אז אני שוב לומדת. כמובן שזה לימוד בעל פה כי אסור לנו להשתמש בעפרונות (זה רק איסור זמני). אבל התקדמתי די הרבה. אני יכולה כבר להגיע לידי הבנה עם השוטרות בעניני יום-יום. כמובן לקרוא ספר עוד אינני יודעת, אבל אני בטוחה שבמשך הזמן גם זה יבוא. חבל רק שאין לי הסבלנות שלך. מצב הספריה אצלנו רע מאד. תאר לעצמך שכבר הגעתי למצב שאין לי מה לקרוא. לא בעברית ולא גרמנית (כמובן קראתי פה ספרים כבר בפעם השניה והשלישית). לו היתה איזו שהיא אפשרות שישלחו לנו ספרים מהחוץ, טוב היה ישר מספריה. תחשבו על זה אולי תוכלו לסדר לנו את זה.
בריאותי בסדר. גם התיאבון טוב. עכשו בא תורי לעבוד קצת. השבוע אני מנקה כלים ובשבוע הבא אני יורדת למטבח לבשל. חבל שאינך יכול לטעום קצת מהאוכל הזה.
בדרך כלל אני במצב רוח טוב. כמובן הבדידות (למרות שלוש-עשרה הבנות) מעיקה קצת אבל אני מתגברת גם על זה. אני חושבת עליך הרבה וזה מקל קצת. אני אוהבת אותך ומחכה רק ליום בו נוכל שוב להיות יחד. היתה לי טעות קטנה בדבר יום הולדתך (כרגיל) טעיתי בחודש אחד, אבל את ברכותי בודאי קיבלת (הם שתגדל ותהיה בחור גדול).
באמת קיבלתי את המכתב הכתוב על הדף 13. אולי זו תהיה סגולה שתמיד תרשום את המספר הזה?
חברותי לדירה דורשות בשלומך וממני אלפי אלפי נשיקות באהבה רבה ובתקוה להפגש בקרוב שלך פרידה.
גרטי דורשת בשלומו של דיקו ומרים של שלמה [כתוב הפוך בראש דף 2]