ברוך נולד בווארשה ט”ז באלול תרפ”ג, 28 באוגוסט 1923 לגוסטב ולהלינה, ולוֹ אחות בכירה. ביתם היה תרבותי, חילוני, גאה ביהדותו. בהיותו כבן תשע, עברה המשפחה ללודז’ והתגוררה ברובע נוצרי. ברוך למד בבית־ספר בו היו יהודים מעטים. בהשפעת אִמו הצטרף לבית”ר. מטעם בית”ר קיבל הדרכה צבאית על־ידי קצינים פולנים. אביו נפטר בהיותו כבן 10.

כשפלשו הגרמנים לפולין, היה ברוך בן 16. הוא, וחברו יעקב גרנק, זייפו את גילם, התגייסו לצבא הפולני והשתתפו בכמה קרבות נגד הגרמנים. באחד מהם נפצע ברוך קשה בידו והיה חשש שיקטעו אותה. טרם החלים מפציעתו, חזר ליחידתו ולחם בה עד גמר הקרבות ונפילתה של ווארשה. הגרמנים שָׁבו אותו ואת יעקב יחד עם חיילים פולנים אחרים והעלו אותם לרכבת בדרך לגרמניה. הם קפצו מהרכבת הנוסעת והלכו ללודז’ ברגל, בעוד ברוך פצוע. לאחר שברוך החלים מפציעתו, הם נסעו לוילנה, בדרכם לישראל.

בוילנה שהו תקופת־מה ולמדו בבית־ספר טכני סובייטי. ברוך גם סייע לכמה קבוצות של יהודים לעבור את הגבול. בתחילת 1941 לאחר נדודים רבים, דרך מוסקבה, תורכיה וסוריה עלה ברוך ארצה במסגרת עליית־הנוער, הגיע למחנה עליית הנוער בראש־פינה, נסע משם לתל־אביב והצטרף ללח”י. מספר חודשים לאחר רצח יאיר, התגייסו ברוך ויעקב למשטרת הישובים העבריים וברוך שרת בבית־אלפא.

עם ההתארגנות מחדש של לח”י, פעל ברוך במחלקת הפעולות, השתתף בין היתר בנסיונות ההתנקשות בנציב העליון מק־מייקל ובהתנקשות עצמה, ביום 8 באוגוסט 1944, השתתף בפעולות רכש נשק במחנה צבאי ברחוב הירקון בתל־אביב, נפצע בהתקפה על בתי־המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, גייס חברים חדשים ועסק בהדרכה וחינוך. בפרוץ המאורעות, נפצע על־ידי צלף ערבי כשרץ לעזור לפצוע בגבול יפו. ברוך נפצע על־ידי הגרמנים, על־ידי הבריטים ועל־ידי הערבים. עם קום המדינה, התגייס עם חברי לח”י, שרת בחטיבה 8, גדוד 82, והשתתף בכל הקרבות של הגדוד.

ברוך הרבה לקרוא, היה חובב מוסיקה נלהב, צנוע בהליכותיו, תמיד עליז ובעל חוש הומור בלתי נדלה. היה אמיץ מאוד ומופת לאחוות לוחמים וידידות אמת. שום משימה, ותהיה זו המסוכנת ביותר, לא היתה קשה עבורו. היה איש משפחה מסור. עבד שנים רבות לסירוגין באפריקה, בניהול פרוייקטים בבניין.

ביום 20 באוגוסט 1946 נשא לאשה את רות לבית פרטיג (חברתו בלח”י, “עדית”) ונולדו להם שני ילדים: גדעון ואילת.

ברוך נפטר ביום ט’ בכסלו תשנ”ג, 4 בדצמבר 1992 – ונטמן במושב בית־זית, מקום מגורי בִתו.