אליעזר בן חיים וטילה, נולד ביום י”א בשבט תרצ”ג, 8 בפברואר 1933 בטבריה להוריו, ילידי הארץ, אשר אבותיהם הגיעו לארץ־ישראל בשנת 1778 מרוסיה. בנערותו למד בישיבת “מאור תורה”, סמוך לחמי טבריה, והיה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא. בטרם מלאו לו 13, גוייס ללח”י על־ידי חבריו וקיבל את הכינוי עוזי. גם הוא גייס את חבריו הטובים ועִמם יצא לפעולות שונות במסגרת נוער לח”י.

פעל בהדבקת כרוזים והעיתון “המעש”, כשאת הדבק בישלו מתחת לשולחן בבית־הכנסת של חסידי קרלין. כן השתתף בפעולות מעקב אחר תנועות הרכב של הבריטים, ובמיוחד עקב אחר מושל המחוז הבריטי בצפון, שנסע יום־יום בציר טבריה – צמח.

באחת מפעולות ההדבקה, זוהה בידי אנשי ההגנה, אשר סיפרו על כך לאביו, שהיה אז מנהל אגד בטבריה, ואיימו עליו שאם אליעזר לא יעזוב את לח”י, יסגירוהו לידי הבריטים. אביו השביעוֹ לפרוש מלח”י, אך אליעזר התיר את שבועתו אצל אחד מן הרבנים המקובלים בטבריה, בטענה כי השבועה נכפתה עליו והוא לא התכוון לקיימה. הוא המשיך לפעול במסגרת המחתרת עם חבריו, שרובם באו מהמגזר החרדי וממשפחוֹת חרדיות שמניעיהן במלחמה בשלטון הזר נבעו מרגשות לאומיים ודתיים גם יחד.

בצה”ל שירת אליעזר בחטיבת הצנחנים כסמל חבלה. לאחר ההתנקשות ברוזן ברנדוט והקמת מפלגת “הלוחמים”, פעל, יחד עם חבריו, למען רשימה זו, ט”ו.
נישא לאסתר לבית גרוס, להם שלושה ילדים. תפקידיו הציבוריים ותחומי פעילותו מגוּונים: יו”ר המועצה העולמית לחינוך תורני; חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות; חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר־אילן; נשיא לשכת בני־ציון של בני־ברית בירושלים; חבר מרכז המפד”ל ולשכתה וחבר המרכז העולמי של המזרחי. תחומי התעניינותו האישיים הם: ספרות ישראלית ומוסיקה יהודית.