צבי נולד בשנת 1915 בעיירה ליד אודסה באוקראינה לאמו רייזל ולאביו זלמן. למד בבית־ספר סוציאליסטי אנטי־ציוני בשפת אידיש. כנער הצטרף לבית”ר ונעשה ציוני לוהט. ב־1933 עלה ארצה ושרת בפלוגת בית”ר ברמת־גן. התקבל לארגון הגנה ב’ (שלימים נקרא אצ”ל). בשנת 1936 התגייס למשטרת הישובים והוצב בתל־ליטוינסקי. על אף ששרותו במשטרת הישובים חייב אותו להיות גם חבר ב’הגנה’, המשיך בפעילותו באצ”ל. מדי פעם השתמש בנשק שבתחנת המשטרה לאמונים לחברי אצ”ל שבפלוגת בית”ר בתל־ליטוינסקי. בחופשותיו הדריך בנשק ובשדאות באצ”ל.בפילוג הצטרף ליאיר וכדי להסתיר עובדה זו מאנשי האצ”ל טען שפרש כליל מהמחתרת בשל סלידתו מהפילוגים. צבי נעשה לחבר לח”י פעיל ומעורב בפעולות רבות.

בשנת 1943 נשלח על־ידי יצחק שמיר (מיכאל) למצוא אתר מתאים בסביבות מחנה המעצר לטרון לקבלת עצורי לח”י שעמדו לברוח דרך מנהרה שחפרו. בליל הבריחה יצא עם עמנואל הנגבי כשבידיהם נשק עבור עשרים בורחים ולהובילם למקום מבטחים. הבריחה הצליחה והמחתרת התברכה בתוספת עשרים חברים ותיקים ומנוסים. המשחק הכפול עם ההגנה בא לקיצו ב־1946 בעת שצבי השתתף בהתקפת לח”י על שדה התעופה הבריטי בכפר סירקין וזוהה בעת הנסיגה על־ידי חבר ‘הגנה’. הוא סולק מה’הגנה’ וירד למחתרת מחשש מפני הבריטים. הועבר לירושלים כאחראי על מחלקת הפעולות, שם פעל עד קום המדינה. בתקופה זו ביצע הסניף כמה התקפות על הבריטים.

במאי 1948 התגייס לצה”ל עם יתר חברי לח”י ולחם עד סוף המלחמה בגדוד 82 בחטיבה 8.

משנת 1950 עד 1956 עבד בבאר מנוחה בשיפוץ ותחזוקת הדרך לאילת.

בשנת 1957 נשא לאשה את יוכבד לבית מזרחי (תמר) אף היא חברת לח”י, גננת במקצועה ונולודו להם בן ובת. משנת 1956 הוא הועסק במחלקת ההתישבות של הסוכנות היהודית עד לפרישתו לגימלאות ב־1981. היה פעיל בקבוצת נאמני הר הבית ולא החסיר אף אירוע של עמותת חברי לח”י, כל עוד כוחותיו עמדו לו.

אחרי פרישתו התנדב לעבודה במועדון בבית החייל עד שמצב בריאותו הורע. צבי נודע בין כל חברי לח”י כדמות אהודה, מיוחדת וציורית. ידידותו, חביבותו, מצב רוחו הטוב תמיד, האופטימיות שהקרין, עשוהו למעין סמל לתקומת בית המקדש: בזמן המחתרת קראו לו ‘דני הזקן’, כי היה מבוגר מחבריו הצעירים. אחרי קום המדינה אמר: ‘כעת עלינו לשחרר את הר הבית’, וכונה: ‘דני הר הבית’. לאחר מלחמת ששת הימים אמר: “ייבנה!” וכונה ‘דני בית המקדש’.

צבי נפטר בחול המועד סוכות י”ז בתשרי תשס”ב, 4 באוקטובר 2001 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.