פסח נולד ביום ג’ באדר תרפ”ב, 3 במרץ 1922 בעיירה זליקוב שבפולין, להוריו רישה ואליעזר. אביו היה מפקד בית”ר המקומי, והוא גדל באווירה לאומית וגם למד שם עברית. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1936 והתגוררה בתל־אביב. פסח למד בבית־ספר תיכון “מונטיפיורי” ונמנה עם בוגריו, ובגמר הלימודים עבד בבית מלאכה לתיקון מנועי חשמל.

בגיל 17 התגייס פסח לשורות הארגון הצבאי הלאומי, ועם הפילוג הלך עם הפלג של יאיר, לימים לוחמי חרות ישראל. בתקופת ה”סזון”, בשלהי 1942, נחטף פסח ע”י ההגנה והוחזק בבית אריזה של קיבוץ כלשהו. הוא נחקר תוך עינויים במשך כמה ימים על פעילותו ועל התנקשות האמורה להתבצע, אך לא מסר כל מידע. לרוע המזל, ההתנקשות שבוצעה נגד הרוצח מורטון לא צלחה.

פסח נמסר לידי הבריטים והושם במחנה המעצר המנהלי מזרע. לאחר בריחת שמיר וגלעדי בספטמבר 1942 הועברו העצורים ללטרון, וכאשר – כשנה לאחר מכן – ברחו גם משם דרך מנהרה עשרים מעצורי לח”י, החלו הבריטים להגלות רבים מעצורי אצ”ל ולח”י למחנות מעצר באפריקה.

פסח היה בקבוצה ראשונה זו, שאחריה הוגלו קבוצות עצורים נוספות. הם הוטסו לאריתריאה והובאו למחנה סִימבל ליד אסמרה. ב־27 בינואר 1945 הוחזרו לאותו מחנה באריתריאה בו שהו קודם־לכן. ביום 12 במרס 1947 הועברו שוב למחנה גילגיל בקניה.

במשך שהייתו של פסח במעצר, הוא עסק בעבודות אמנות. הוא למד לבגרות בהתכתבות עם אוניברסיטת לונדון ועבר את הבחינות בהצטיינות. עשה גם מבחן ראשון בהנדסה בבית ספר אחר באנגליה. כמו כן השתתף בקורסים בתוך המחנה: קורס ללשון העברית בהדרכת עוזי אורנן, לימים פרופסור ללשון באוניברסיטה העברית בירושלים, קורס לספרות אנגלית בהדרכת יצחק צלניק וקורס במכניקה – על מבנה המחרטה – בהדרכת עציר בוגר הטכניון.

ביום 15 במאי 1948, יום הכרזת המדינה, שוחרר פסח והוחזר ארצה לאחר חמש ומעלה שנות מעצר בארץ ובאפריקה. הוא התגייס לצה”ל – בו שרת במשך כל תקופת מלחמת הקוממיות.

עם שחרורו מצה”ל, פתח פסח בית מלאכה לתיקון מנועי חשמל, ולימים הקים מפעל לייצור מנועי חשמל ומפחיתי סבוב (גירים) ביהוד.

בשנת 1950 נשא פסח לאשה את דוריס לבית וייץ. משפחתה ברחה לפני פרוץ המלחמה מגרמניה לסין, ולאחר עשר שנים עלתה ארצה. יש לזוג בן ושתי בנות – שלושתם שרתו בצה”ל .