שיתוף

שם: קוצר (טייטלבאום) אריה

כינוי בלח״י: אלעזר

תאריך לידה: ט"ו בטבת תרע"ג, 25 בדצמבר 1912

תאריך פטירה: י"ג בסיוון תשמ"ה, 2 ביוני 1985

אריה יהודה לייב, בן שניאור זלמן ונחמה טייטלבאום, מצאצאי הרמ"א, נולד ביום ט"ו בטבת תרע"ג, 25 בדצמבר 1912 בפולוצק שברוסיה.

בשנת 1932 הדריך כבית"רי צעיר קורסים ללוחמה הגנתית ברבות מערי פולין והיה למפקד "ברית־החייל". בהפגנה בעיר ברנוֹביץ, התנפל עליו בגרזן חבר ה"שומר הצעיר" ופצעו קשה בראשו. כתוצאה מכך היה אריה מאושפז שנה בבית־החולים בווארשה.

ביום 8 בספטמבר 1935 עלה ארצה בגפו והתחיל לעבוד כסבל בנמל חיפה ואחר כך כגפיר בזיכרון־יעקב. הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות תגמול נגד הטרור הערבי וגם בהברחת נשק עבור המחתרת. בנוסף לכך פעל באותה תקופה למען הצלת יהודי פולין וכתב קונטרס למען הצלתם. בשנת 1937, לאחר שתקע בשופר במוצאי יום הכיפורים ליד הכותל, נידון לשִשה חודשי מאסר ב"קישלה" בירושלים, שם כתב את "רשימות מבית־הסוהר".

בשנת 1938 נבחר כציר לכנס בית"ר בווארשה. חזר לארץ ושימש כמפקד הפלוגה בראש־פינה בעת עלייתו לגרדום של שלמה בן־יוסף. בשנת 1939 הגשים את חלומו להקמת מכון ז'בוטניסקי והפתיע את זאב ז'בוטינסקי ביום הולדתו ה־60, בהגישו לו את 60 הכרכים של כתביו. פרופ' יוסף קלויזנר ואחרים עזרו במימוש החלום.

בשנת 1940, עם הפילוג, פנה והלך עם יאיר. בשנת 1941 נתפס ונכלא בכלא מיזרע. שם כתב את "עמי־שדי המרד בא". לאחר רצח יאיר, הועבר לכלא עכו למשך שנתיים ויותר, שם ישב במאסר בודד ובצינוק. בשנת 1944 הובל לגלות באריתריאה ואחר לסודן, שם כתב את ספרו "משה". בשנת 1945 שוחרר בגלל מחלתו ובשל פעילותה והשתדלותה של רעייתו בתיה לבית קנייבסקי לשחרורו ובעזרתם של פרופ' קלויזנר, הרב הרצוג, ואחרים. עם שובו מאפריקה, המשיך בפעילותו בלח"י עד להכרזת המדינה. נאסר לאחר רצח ברנדוט ושבת שביתת רעב בכלא עכו. באותה עת פעל למען טיהור שמו של הלוחם שמואל, שהוצא להורג בידי לח"י.

בשנת 1949 ייסד את "הליגה למען יהודי ברית־המועצות". הקים את הסתדרות המורים העצמאית ושימש כחבר בהנהלה המצומצמת. ערך את השבועון הפדגוגי "דפים" וכתב את ספרו "בדם מפציע שחר". בשנת 1955 הקים וניהל את בית־הספר החקלאי "כפר סילבר", על שמו ובתמיכתו של אבא הילל סילבר. כתב את ספרו "בת־איה".

במיבצע קדש קיבל את כתב הכניעה של בית חנון, בהיותו בחברת המדריך החקלאי חרודי. הקים את "סיעת־תכלת־לבן" עם עו"ד שמואל תמיר. בשנת 1956 ייסד את הוצאת הספרים "מקדה", דרכה הוציא לאור ספרים רבים, ספרי הגות, מחקרים היסטוריים ורומנים היסטוריים. בשנת 1969 הקים את בית־הספר התיכון "אריאל" בראשון־לציון.

היה ממייסדי תנועת "התחיה" ויו"ר התנועה בירושלים. היה בועדה המצומצמת של בני־ברית וממקימי לישכת "הדר" של "הבונים החופשים".

אריה נפטר ביום י"ג בסיוון תשמ"ה, 2 ביוני 1985 והובא למנוחות בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. השאיר אישה בתיה וארבעה ילדים ליאורה, אסנת, נחמה וקרן.

הדפסה
דצמבר 2022
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
27
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
סיור בתל אביב – "עיר הביון" בהדרכת אבי משה סגל
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
סיור בפלורנטין ומוזיאון לח"י בהדרכת אייל בן יהודה
31
1
2
3
4
5
6
7
מרבד אדום – אריה קוצר
בדם מפציע שחר – אריה קוצר

עדות של קוצר (טייטלבאום) אריה – "אלעזר"

הצטרפו לרשימת התפוצה