לסלו נולד ט’ בכסלו תרפ”ז, 15 בנובמבר 1926 במזרח הונגריה, בעיירה מטסלקה לאביו יעקב ולאמו קטורין. כשהיה בן שנה, עזבו הוריו את העיירה והשתקעו בבודפשט. כל שנה שהה במשך כמה חדשים בבית סבו, בעיירת הולדתו. באותן תקופות למד ב”חדר”. למד גם בבית־ספר עממי יהודי וסיים בית־ספר אורתודוכסי בבודפשט.

מגיל 14 למד בסמינר למורים. במרץ 1944, כשנכנסו הגרמנים להונגריה, נלקח למחנה עבודה. היה בחזית הרוסית, ובאחת ההזדמנויות הצליח לעבור לצד הרוסי ולחם ביחידות עזר של הצבא האדום עד סוף המלחמה. בזמן המלחמה נפצע והיה מאושפז תקופה מסויימת בבית־חולים. בסוף המלחמה, בשנת 1945, חזר להונגריה, לבודפשט, וסיים את לימודיו בסמינר למורים. ביולי 1946 סיים את הבחינות ובאוגוסט עזב את הונגריה.
עבד כמה חודשים במוסד ה”בריחה” באוסטריה, באיטליה ובגרמניה.

בסוף 1946 הגיע לצרפת, לפריז, והצטרף ללח”י. עבר קורס בנשק קל ובחבלה זעירה, היה אחראי על סליק הנשק וחומרי החבלה, והשתתף בפעילות לח”י באירופה.

במאי 1948 קיבל אישור ממפקדת לח”י בפריז לעלות ארצה. עלה באנייה קדמה, אחרי הכרזת המדינה. עם הגיעו ארצה, התגייס לצה”ל, נשלח לחטיבת ירושלים ולחם במסגרתה עד סתיו 1948. הוא ביקש העברה לחטיבה 8 והשתתף בפעולות של החטיבה בגדוד 82. השתחרר לפי צו 8 באוגוסט 1949. שירת במילואים עד גיל 55 ביחידת הסיור של חטיבה 2, והשתתף בכל מלחמות ישראל.

לאחר השחרור, השתקע בחיפה, עבד בחברה לתיקון אניות, ואחר עלה לעבוד על אניה של חברת צי”ם עד שנת 1951. משנת 1952 עבד בסוכנות היהודית, במחלקת המים, בגליל העליון, עד שנת 1958.  אחר כך נכנס לעבוד בממגורות “דגן”, עד לפרישתו.

התגורר בחיפה, היה נשוי לגַבִי לבית וסרמן ולהם בת מרים.