מרדכי בן שמואל ולאונורה נולד ביום ז’ בתשרי תרע”ו, 15 בספטמבר 1915 בעיר סופיה, בולגריה. אביו עסק במסחר. בגיל שלוש התייתם מרדכי מאִמו. אשתו השנייה של אביו גידלה אותו ואת חמש אחיותיו במסירות ובאהבה.

בגיל 14 הצטרף מרדכי לתנועת הנוער של בית”ר, ולאחר שמונה שנות פעילות התמנה לקצין נציבות בית”ר בבולגריה.

באוגוסט 1939 עלה ארצה באניית המעפילים “נוימי יוליה”, במסגרת עליית “אף־על־פי” של תנועת בית”ר והאצ”ל, והצטרף לפלוגת העבודה של בית”ר בתל־ליטוינסקי, שם גויס לאצ”ל. אחרי הפילוג הצטרף לשורות לח”י.

מיד לאחר הפילוג, באוגוסט 1940, נעצר על־ידי הבולשת הבריטית וישב בבתי הכלא יפו ועכו ובמחנות המעצר מיזרע ולטרון. בשנת 1944 הוגלה למחנה המעצר באריתריאה. הוא שוחרר מטעמי בריאות והוחזר ארצה בינואר 1946. בארץ המשיך בפעילותו בלח”י ועסק בעיקר בגיוס אוהדים.

במלחמת העצמאות גוייס לצה”ל. בשל מצב בריאותו, שירת בהג”א.

בשנת 1949 נשא לאִשה את רחל לבית אפרים ולהם בת, אורה.

באותה שנה התחיל מרדכי את עבודתו במשרד מבקר המדינה. בעבודתו זו מילא תפקידים מגוונים ואחראים עד לפרישתו לגימלאות.

רוב השנים גרו מרדכי ומשפחתו בגבעתיים ובשנת 1983 עברו לרעננה בעקבות משפחת בִתָם.

מרדכי נפטר ביום ט”ז בניסן תשנ”ו, 5 באפריל 1996, לאחר מחלה ממושכת, נטמן בבית העלמין ברעננה.