אהרון עדתו בן סוזן ומרדכי נולד בטורקיה ביום ה’ בניסן תרפ”ט, 15 באפריל 1929. בנובמבר 1943 בהיותו בן 13 בלבד, עלה לארץ ללא הוריו, עם שני חבריו אברהם אילון “אליעזר” ודוד גרשון “יורם” במסגרת עליית הנוער. הוא וחבריו הועברו לפנימייה של אגודת ישראל בצפון הארץ. לאחר מספר שבועות בפנימייה עזב אהרון את הפנימיה יחד עם חבריו והם עברו להתגורר ולעבוד בתל אביב.

הוריו של אהרון עלו מטורקיה אחריו בשנת 1948.

הצטרף למחתרת לח”י בשנת 1944 למחלקת הנוער בכפר סבא תחת פיקודו של פנחס גנוסר, “אמנון”. בשנת 1945 הצטרף למחלקת הפעולות ומפקדו היה יעקב גרנק “דב”.

ביום 9 באפריל 1946 אהרן נעצר, יחד עם חבריו שעלו עימו מטורקיה, על ידי השלטון הבריטי בגין אחזקת עיתונים והוחזק במעצר בלטרון ובעתלית כשנתיים בשתי תקופות מעצר שונות.

עם הקמת צה”ל התגייס עם מרבית חברי לח”י לחטיבה 8 ושירת בגדוד 89.

קיבל אות לח”י ואות על”ה.

אהרן נישא בשנת 1952 למרגלית לבית בשארי ונולדו להם שני ילדים תאומים, מוטי וגיורא ולאחר מכן בת בשם ענת.

עבד כל חייו בעבודות הקשורות לחקלאות, מפעל תחנות הטרקטורים של הסוכנות, ובאגרקסקו. התגורר כל ימיו בנס ציונה.

אהרן נפטר ביום ב’ תמוז תשנ”ב, 3 ביולי 1992 והובא למנוחות בבית העלמין בנס ציונה.