יעקב נולד ביום כ’ בניסן תרפ”ה, 14 באפריל 1925 להוריו רבקה ליכטנטל ומשה שוסטר בעיר קופצ’נסה וחי בטרימבוולה, גליציה (כיום אוקראינה). להורים היה מפעל לפרוות. המשפחה הייתה מסורתית וציונית. בגיל צעיר למד בחדר, ועד גיל 15 למד בבית־ספר תיכון. אחיו התאום נפטר בילדותו. הוריו ושלוש אחיותיו נספו בשואה.

בהתקרב הגרמנים לעיירה בה התגורר, יצא יעקב עם קבוצת נערים בני 15–16, רכובים על אופניים, לכיוון רוסיה, בהנחה שבהקדם ישוב הביתה. יעקב נדד ברחבי רוסיה ברגל וברכבות, עבד במכרות פחם ובעבודות קשות אחרות, כדי להשיג פת לחם. הוא הגיע לסיביר, שם התגייס לצבא הרוסי, למרות גילו הצעיר, כי מראהו היה מבוגר יותר. במהלך המלחמה נשבה בידי הגרמנים, אך הצליח לברוח ולחזור לרוסיה, שם נתפס בידי שלטונות רוסיה ונידון למאסר על לא עוול בכפו. הוא שוחרר רק לאחר שהסכים לצאת לחזית. עם כיבוש ברלין וכניסת בעלות־הברית לגרמניה, נאסף וגויס על־ידי הבריגדה העברית, שם הוענק לו שם המשפחה סברדלוב, ועמה הגיע לארץ בשנת .1946

בתחילה התגורר בקיבוץ דגניה, אחר עבר לבנימינה, שם עבד כשומר בבריכות הדגים והצטרף ללח”י. חבריו למחתרת מעידים עליו, שהיה שקט ועדין, אמיץ מאד ומסור. הוא פעל עם חבריו נגד הבריטים ונגד הערבים. השתתף בפעולות חבלה שונות, פיצוץ גשרים ורכבות והתקפות על כפרים ערבים.

בכנס לח”י בשֵייח מוניס, ביום 29 במאי 1948, התגייס יעקב לצה”ל ושירת בחטיבה 8, גדוד .82 היה סמל מרגמות. השתתף “במבצע דני”, שחרור הנגב וכיבוש באר־שבע. אחַר עבר לחיל־הים בחיפה. לאחר שחרורו מן הצבא, עסק בדייג ימי ונימנה עם מייסדי מִכמורת.

לראשונה פגש את אשתו לעתיד, מרגלית לבית שמול – דור חמישי בארץ, חברת לח”י – בכנס ההתגייסות בשייח מוניס, אך הקשר התחדש ביניהם רק אחר המלחמה, ב־1950, בחגיגה של הגדוד.

אחר נישואיו השתתף בקורסים שונים, למד שפות והשתלם באירופה במקצוע עיצוב אופנה. היה לו בית אופנה בתל־אביב.

יעקב נפטר ביום ג’ בתמוז תשנ”א, 15 ביוני 1991 לאחר מחלה ממושכת. נטמן בקריית־שאול. הותיר אחריו אשה – מרגלית לבית שְׁמוּל, בת – אורלי, חתן – ארז, ונכדים.