שמעון נולד בשנת 1921 בעיירה ליד מינסק ברוסיה הלבנה לאִמו מלכה ולאביו יוסף. אביו נאלץ לברוח מרוסיה והגיע לארץ־ישראל בשנת 1925. שמעון, אִמו ואחותו הגיעו ארצה בעקבותיו בחודש פברואר 1927 באניה האחרונה שיצאה מאודסה. לאחר הפלגה בת שבועיים, הגיעו ליפו, ואביהם בא לפגשם ולקח אותם לירושלים. בשנים 1936–1939 למד שמעון בבית־הספר החקלאי מקווה ישראל. באותה תקופה הוא גויס ל”הגנה”.

בשנת 1942 גויס לפלמ”ח, לפלוגה הירושלמית, ובשנת 1945 עבר קורס מפקדי כיתות (מ”כ). הוא הופעל בעלייה ב’ של יהודים, דרך סוריה ולבנון, במשך תקופה ממושכת שראה בה שליחות. לכן, כשנאמר לו שעליו לחזור לעבודה השגרתית, סרב וחזר לביתו. כעבור כמה חודשים פנה אליו איש לח”י והציע לו להצטרף למחתרת. שמעון הסכים, אך אמר שאם ה”הגנה” תפנה אליו ותקרא לו, יחזור אליה.

בסניף לח”י בירושלים הוא הופעל נגד הבריטים, השתתף בהנחת מטען חומר נפץ בקטר רכבת שהובילה משא לירושלים ביוני 1946, סייר לאורך מסילת־הברזל מבית צפאפא עד תחנת הר־טוב בכיסוי של מדריך להכרת צמחי בר. דירת משפחתו ברחוב אלפנדרי במקור ברוך שימשה את המחתרת כמקום להגשת עזרה ראשונה ואִמו סייעה בכך. אביו שעבד בבית־החולים הדסה, היה מתומכי לח”י אף הוא ועזר בכל הנוגע לבית־החולים.

באוגוסט 1947 נקרא שמעון על־ידי ה”הגנה” לצאת ללא דיחוי לקורס מפקדי מחלקות (ממ”ים). הוא הודיע על־כך לממונים עליו בלח”י ובכך הסתיים שירותו במחתרת. אולם בפברואר 1948 התקשרו אליו וביקשוהו להשתתף עם דרור (מרדכי בן־עוזיה) בפעולת פיצוץ בית טאנוס. הוא סייר במקום וסייע בתיכנון הפעולה. בעת הביצוע, נתן חיפוי לאנשי לח”י עם מחלקת החי”ש שלו וכן סייע בהעברת פצועים. בהמשך מלחמת הקוממיות היה מפקד יחידה לתפקידים מיוחדים בצה”ל.

באוגוסט 1950 נשא לאשה את צפורה לבית מטושק ולזוג נולד בן ונכדים. שמעון עבד באגף העתיקות בתפקידי מנהלה וארגון שמירה ברחבי הארץ במשך שלושים וארבע שנים, עד צאתו לגימלאות.לאחר פרישתו עסק שמעון בירושלים במקצוע הראשון שלו: גננות.

שמעון נפטר ביום י״ט בחשוון תשע״ו, 1 בנובמבר 2015 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.