נסים בן שלום ולונה נולד ביום א’ בטבת תר”ץ, 1 בינואר 1930 באלכסנדריה שבמצרים. אביו, עלה ארצה בגיל 13, בשנת 1913. בארץ עבד במושבות כנרת, פתח־תקוה וראשון־לציון, ובמלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדודים העברים, שסייעו לבריטים במלחמתם בתורכים. בשנת 1925 ירד למצרים בגלל הרעב ששרר בארץ, ובשנת 1932, לאחר שנשא אִישה לונה ונולדו לו שני בנים (נסים הבכור ושלמה), החליט לחזור לארץ.
האב עלה ראשון כדי למצוא עבודה ובשנת 1933 עלתה כל המשפחה. הם הגיעו בספינה רעועה והורדו מול חופי חדרה, ומשם הצטרפו לאב, שגר בכרם התימנים בתל־אביב. לאחר־מכן עברה המשפחה להתגורר בבית שבנו בשכונת התקוה. נסים למד בבית־הספר היסודי “ביאליק”. בתום לימודי היסודי, גויס ללח”י. בבקרים עבד בבית־מסחר לבדים ובערבים עסק בפעילות המחתרת: הדבקת כרוזים, הפצת עיתון “המעש” וחומר תעמולתי אחר. בהמשך עבר קורסים ללוחמה וחומרי חבלה. באותה תקופה הצטרף לתנועת הספורט “מכבי”, כמסווה לפעילותו בלח”י.
לאחר פיצוץ בתי־המלאכה בחיפה והחיפושים שנערכו אחריו בבית הוריו, הוצב בחיפה, שם השתתף במעקבים אחרי בריטים וערבים בעיר, ובפעולות אחרות של לח”י.
עם קום המדינה התגייס לצה”ל ושירת בחטיבה של יצחק שדה. השתתף בכיבוש העיר לוד והסביבה ובקרבות בנגב. נסים השתתף גם במלחמת סיני כחייל בחיל השריון ובמלחמת ששת הימים כחייל בחיל־הנדסה. ב־1964 סיים שירות מילואים פעיל בדרגת רס”ר.
בשנת 1954 נשא לאִשה את תמר לבית סינואני ונולדו להם ארבעה ילדים ונכדים.
בגיל 30 החליט נסים לרכוש מקצוע והחל ללמוד בערב ב”אורט סינגלובסקי”, טכנאות בניין. בגמר לימודיו החל לעבוד כמנהל בחברת “רסקו”. במשך השנים התקדם בעבודתו והגיע להימָנות עם מנהלי העבודה הבכירים ביותר בחברה. הוא ניהל פרוייקטים גדולים כגון: בניינים באוניברסיטה, בניית “מרכז הבנייה” בתל־אביב, בניית העיר ימית ושכונות גדולות באשדוד, יבנה ואריאל. היה יו”ר ועד העובדים של החברה, עובד חרוץ ומסור, בעל יוזמה ותושייה, שרבים אהבו לעבוד במחיצתו, על כן נבחר כעובד מצטיין של החברה.
“מתי”, כפי שכונה בלח”י ואחר על־ידי חבריו, נהרג בתאונת דרכים ביום י”ד בטבת תשמ”ו, 26 בדצמבר 1985 בדרכו לעבודה באריאל. מותו היה אבידה כבדה לכל מכריו, שכן היה מטבעו אדם עליז וחברותי, שהושיט עזרה ותמיכה לכל מי שפנה אליו. התעניין בפוליטיקה ובבעיות החברה וגם היה איש תרבות שביקר בהצגות, הרצאות ובמוזיאונים. נסים הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.