החיים במחתרת חייבו ציות לכללי בטחון וסודיות חמורים. אנשי לח”י השתמשו בכינויים בלבד ופעילותם היתה על פי רוב בתאים קטנים, על מנת למדר את המידע עקב החשש מהלשנות ומאסרים. בנוסף, מיעטו חברי לח”י להצטלם, במיוחד עם חברי לח”י נוספים, מחשש שיזוהו בתמונות על ידי הבריטים. אולם לא תמיד דבקו חברי לח”י בכלל זה ובזכות זאת קיימים בארכיון העמותה תצלומים המציגים את חברי לח”י בזמן פעילות המחתרת, המהווים תיעוד אותנטי ורב חשיבות של התקופה.
יתרה מזו, עיון בתמונות שבארכיון מראה כי היתה נקודה אחת שהיתה פופולארית עד מאוד לצילומים שכאלה – ולמרבה האירוניה היתה זו כיכר לונדון, שנחנכה בתל אביב במאי 1942, כמחווה לעמידתם של הבריטים בהפצצות הגרמניות על לונדון. הסיבה לפופולאריות הגדולה של האתר היתה ככל הנראה העובדה שהיתה קיימת צלמניה בקרב מקום, והצלם שם נהג לצלם את אלו שביקשו להצטלם בכיכר הנאה. גם לאחר קום המדינה, המשיכה הכיכר להיות אתר צילום מרכזי עבור מי שנהרו לתל אביב להתבדר ולהירגע, בין השאר, מהקרבות הסוערים להקמת המדינה.
