גבריאל נולד ביום ט”ז בטבת תרע”ד, 14 בינואר 1914 בעיר איזמיר בתורכיה, להוריו שרה ומרדכי אהרן, שהיו ציונים ועלו לארץ־ישראל עוד בשנת 1923. המשפחה, על חמשת בניה, התיישבה בירושלים, ואחר עברה להתגורר ברחוב שטיין בנוה־צדק בתל־אביב. גבריאל סיים את בית־ספר “אליאנס” (כי”ח) ואת בית־הספר התיכון למסחר. בסיום לימודיו נכנס לעבוד במשרדו של אביו, שהיה הסוכן של חברת הסרטים “פרמונט” לארץ־ישראל ולכל המזרח התיכון.

בשנת 1936, בעת המאורעות, התקבל לארגון ההגנה ושמר על הגבול המזרחי של תל־אביב מפני הפורעים הערבים. מההגנה עבר לאצ”ל, והשתתף בפעולות נגד הערבים, כגון הטלת פצצות על הרכבת, ועוד.

עם הפילוג באצ”ל, הצטרף יחד עם אחיו ללח”י. משפחתו, שהייתה אוהדת למחתרת אפשרה ליאיר, שאביו הכירו בנסיעה לחו”ל, להשתמש בדירתם ברחוב דיזנגוף 89 בתל־אביב.

את נסיעותיו לחו”ל, לרגל עסקיו המסחריים, ניצל לטיפול בענייני המחתרת שם. גבריאל השתתף בניסיון להחרִים כסף מן הבנק הערבי בירושלים בשנת 1941. על־פי הוראות יאיר, קיים קשרים עם קצין צרפתי בלבנון בדבר אספקת נשק למחתרת. לאחר רצח יאיר, המשיך בפעילותו עם יצחק שמיר (מיכאל) ונתן ילין־מור (גרא). דירתו ברחוב חיסין בתל־אביב שימשה מטה של לח”י ומקום מחבוא לנתן ילין-מור.

בשנת 1942 נשא גבריאל לאִשה את פלורה לבית קוסטי ולזוג נולדו שני ילדים ונכדים.

עם הקמת המדינה היה בין מתגייסי לח”י לחטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה. שירת כפקיד פלוגת המפקדה בגדוד 82 בתקופה בה נערכו כל קרבות החטיבה במרכז ובדרום. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו בסוכנות הסרטים המשפחתית.

גבריאל נפטר ביום כ”ג באייר תשס”ז, 11 במאי 2007 והובא למנוחות בבית העלמין במצפה רמון.