רפאל נולד ביום י״ז בשבט תרפ״ו, 1 בפברואר 1926 בגרמניה כפטר רפאל לאִמו גוצ’ה ולאביו קורט מנשה, עורך דין מכובד בעירו וציוני ותיק. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1933 עם העלייה הגדולה של יהודי גרמניה, בעקבות עליית היטלר לשלטון. משפחת מנשה השתקעה בירושלים. כעולים רבים אחרים בעלי מעמד מכובד בחוץ לארץ, התקשה אביו להסתגל לתנאים החדשים בארץ וכעבור כמה שנים נפטר.

כשרפאל היה ילד קטן, חלה במחלת שיתוק ילדים. אמנם התגבר על מחלתו ונרפא, אך המחלה השאירה בו סימנים גופניים שהִקשו על תפקודו בחיי יום יום. הוא היה נער ערני ומוכשר. היו לו נטיות חזקות לספרות וכבר מגיל 12 החל לכתוב בביטאונים שונים בארץ ובחו”ל. בין היתר כתב בעיתון היומי “פלסטיין פוסט”, בשפה האנגלית, בו פרסם את יצירתו הספרותית הראשונה, והוא עדיין לא הגיע למצוות.

למד בגימנסיה “סוקולוב” ולאחר שסיים את לימודיו החל לעבוד בפקידות. הוא השתתף בקביעות בעיתונות, כתב מחזות וערך תסכיתים ברדיו, ואף כתב ביקורת ספרים. צרור פליטונים הומוריסטיים שלו הופיע כחוברת מיוחדת, “חיוכים”, בשנת 1946.

בשנת 1947 הצטרף ללח”י, ומוּנה לכתב העיתון הגלוי של לח”י “מברק” בירושלים, במחנה “דרור” בטלביה. עסק במחלקת חינוך, בכתיבה ובקשרים עם עיתונאים והיה קריין ברדיו החשאי של לח”י. באותה שנה נשא לאִשה את שושנה לבית ששון וביום 25 במאי 1948 נולד בנם בכורם עמוס.

בראשית ההפוגה השנייה, ביום כ’ בתמוז תש”ח, 26 ביולי 1948 בעת סיור עם קבוצת עיתונאים וכתבים בשטח, נפגע רפאל מכדור שנורה לעבר הקבוצה על ידי צלף מעל חומת העיר ונהרג בו במקום. תחילה נקבר בסנהדריה בירושלים, אך ביום ט’ בחשון תשי”ב, 8 בנובמבר 1951 הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

הניח אשה ותינוק בן חודשיים.