יצחק נולד בירושלים בשנת תר”צ 1930, לאסתר ואליעזר. לאחר סיום בית ספר היסודי סייע למשפחתו בפרנסת הבית ועבד כשליח בעיתון “פלשתין-פוסט”. הצטרף למחתרת לח”י וכינויו היה “יששכר”.

כשהחלו ההתקפות בירושלים הצטרף למגני העיר, השתתף בליווי שיירות לתל-אביב ובקרבות שונים, השתתף בפעולות בעטרות, בוואדי-ג’וז, בשער יפו ובמוצא, שם זחל תחת  אש אל מפקד כיתתו שנפצע בבטנו, חבש אותו והוציאו מתחום האש, נפצע מספר פעמים, החלים וחזר לקרבות.

לאחר החלמתו מפציעתו החמישית, הפצירו בו הוריו שישתחרר מהצבא, אך הוא סירב. ביום נפילת הרובע היהודי, ביום י”ט באייר, תש”ח, בלכתו מביתו למחנה שנלר לקבל תפקיד (ולפי גרסה אחרת לקבל משכורת) נפצע קשה מרסיסי פגז בעוברו במחנה יהודה. למחרת, ביום כ’ באייר תש”ח, 29 במאי 1948 מת בבית-החולים. נקבר בשייח’-באדר א’.

ביום כ”ח באלול תש”י, 10 בספטמבר 1950 הועבר למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.