מחנה “דרור” הוקם בשכונת טלביה ב־6 ביוני 1948 ונקרא על שם כינויו של מרדכי בן־עוזיהו שנהרג מפליטת כדור בזמן אימונים. אנשי לח”י תפסו באיזור שלושה בתים שבעליהם נמלטו והקימו שם מחנה ששימש כמחנה המרכזי של לח”י בירושלים ושבו רוכזו רוב הלוחמים והנשק. בין השאר, שכנו שם המפקדה, תחנת אלחוט, מרפאה, חדר אוכל, חדר קורסים, איזור אימונים, מחסני נשק וציוד, מוסך, חדרי מגורים ומגרש חניה גדול.

ב-16 ביולי 1948, לפני היציאה למבצע קדם, נערך במחנה דרור מסדר בראשותו של יהושע זטלר – “מאיר”, מפקד החטיבה הלוחמת של לח”י הירושלים. עזרא יכין – “אלנקם” מספר על המסדר: “ברחבה הגדולה שבמרכז מחנה דרור התייצבו לוחמי חרות ישראל בירושלים למסדר לקראת היציאה לפעולה, ערוכים מחלקות-מחלקות, כשמפקדה של כל מחלקה ניצב לפניה. בראש מחלקתנו ניצבה אריאלה. אני מביט בפניה וחושב על דבורה שהובילה לנצחון על סיסרא. ובין הלוחמים – דרורה, יהודית, כוכבה, אחינועם. אשרי העם שאלה בנותיו… ההתרגשות גוברת מרגע לרגע…  אתה מביט בבנות החיל שלנו והלב פועם.  מביט בהלל הזקן, בלוחם התימני הוותיק, עטור הזקן האדום… ואתה מביט בעוזי הקטן, בנו הצעיר של הלל הזקן, שנספח גם הוא ללוחמים, ומתעקש ללכת עם אביו למלחמה. ואתה גאה בשבטך, שבט לוחמי חרות ישראל. (“אלנקם”, עמ’ 355-356).