יצחק נולד באיסטנבול, תורכיה בשנת תרפ”ח 1928 לאביו סמי מוסקוביץ, יליד רומניה, ולאִמוֹ, ילידת תורכיה. בצעירותו למד בבית־ספר מסיונרי אוסטרי, בדומה לרוב ילדי הנתינים הזרים, אשר העדיפו בתי־ספר לא ממשלתיים. בגיל צעיר נעורה בו האהבה לארץ־ישראל ובהיותו בן 14 הצטרף לתנועת בית”ר, הבלתי לגלית בתורכיה בעת ההיא, על אף הסכנה והחשש למשפחתו, שכן היו אלה ימי מלחמת העולם השניה, ותורכיה היתה ארץ נטרלית. בשנת 1943, לאחר שסיים את בית־הספר, נאותו הוריו לשאיפת העלייה של בנם, שהתגשמה במסגרת עליית הנוער.
ראשית דרכו של הנער החלה במוסד החינוכי של עליית הנוער במגדיאל, שם היה מבין הפעילים במחזור ג’ של המוסד שהתארגנו לצאת ל”הגשמה”, במסגרת מושב חקלאי ולהקים גרעין התיישבותי. אך עד מהרה הופנה מרצו של העלם למטרות נעלות מאלה: לסילוקו של השלטון הזר מארץ־ישראל. מלחמת המחתרת בשלטון הזר הבריטי מצאה אוזן קשבת גם במוסד החינוכי במגדיאל. משהחל להביע דעות לא ממסדיות אלה, אולץ יצחק לעזוב את המוסד ויחד עם עוד מספר נערים מצא את הדרך לשורות לוחמי חרות ישראל (לח”י).
בלח”י עשה חיל רב: עסק בהפצת חומרי תעמולה, עבר קורס לנשק, השתתף בפעולות קרב, הדריך נערים צעירים ממנו במעט, והכשיר עשרות חניכים ללוחמים. הוא הדריך כמה מחזורים של קורסים בנשק. הוא היה מדריכה של קבוצת צעירים, שזה עתה הגיעה לבית בודד ברעננה כדי להתחיל בקורס. עוד בטרם החלו ללמוד את השימוש בנשק, הופתעו על־ידי פלוגת חיילים בריטים, אשר פתחו באש על הנערים והנערות וטבחו בהם ללא רחם. יצחק הפעיל את המקלע שברשותו, אך באיחור, שכן כדורי הבריטים הקדימוהו והוא נפל חלל ביום כ”ט בחשון תש”ח, 12 בנובמבר 1947, בהיותו בן 19.
