שמעון נולד בשנת 1925 בעיר טרנובסקי־גורי. שלזיה, פולניה, ליצחק ויונה לונדנר, יהודים ציונים, שרצו להגשים את חלומם לעבד את אדמת ארץ־ישראל, ולו אחות בכירה. המשפחה עלתה ארצה בשנות השלושים והתיישבה בגליל.
האב חלה ונפטר. המשפחה לא יכלה לעמוד בתנאים הקשים ועקרה לתל אביב, בה מצא שמעון את מקומו כשוליה במפעל מתכת גדול לבניין מכונות. במקצועו עשה חייל וברבות השנים הוסמך ע”י ממשלת גרמניה בתואר MASCHINEN BAU MEISTER בו עסק באהבה עד צאתו לגמלאות. בהיותו נער הושפע מרצח דודו ע”י ערבים ביפו ביום פרוץ מאורעות תרצ”ו.

שמעון הצטרף לגדנ”ע ואחר כך לחי”ש בהגנה. עבר קורסים רבים בשדאות לוחמת לילה, הפעלת רוב סוגי הנשק השונים וכבד במיוחד. עמדת בריטניה כלפי הציונות עם בוא הידיעות על השואה ומיעוט המעש של ההגנה הולידו רעיונות שונים ובשנת 1946 הצטרף ללח”י. בתחילה עסק בהפצת חומר הסברה. קשרים ושליחויות שונות. השתתף בפעולות החרמת כספים ולחימה. במקרה אחד הציל את חייו של לוחם כשהצליח לחסום את שטף הדם מעורקיו הקרועים בחצות לילה גשום. לימים עסק ביצור תת מקלע “סטן” בבית המלאכה של לח”י בבני ברק, ממנו נקרא מדי פעם לעיסוקים ופעולות שונות.

בשנת 1948 התגייס לצה”ל במסגרת החטיבה הלוחמת של לח”י בגדוד 82 פלוגה 3 חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. נפצע ביד מכדור בעת הגשת עזרה לפצוע בפעולת כפר־אנא יהודיה. נפצע שנית בעירק אל מנשיה, נותח בדז’ני ואחר החלמתו המשיך בלחימה עם הגדוד בעוג’ה אל חפיר אבו עגילה מבואות אל־עריש ורפיח. במבצע קדש לחם עם גדוד 277 בהסתערות על מוצבי רפיח עד ההכרעה. השתתף בשליחויות מקצועיות באפריקה בפיתוח מקורות מים בשנים 1954, 1959, 1963 1973. בשנת 1948 נשא לאישה את שרה לבית קרבצוב, חברת לח”י. להם בן רופא ששירת בחיל האוויר .

במשפחתו הקרובה היו מספר לוחמים ביניהם בכירים באצ”ל. לקח חלק בפעולות להנצחת לח”י וחטיבה 8. אהב לקרוא ספרי היסטוריה.