ירחמיאל נולד בשנת 1920 בריגה, לטביה, להוריו חיה ויצחק לוין. בבית היו חמישה ילדים. בלטביה היו הוריו תעשיינים. המשפחה היתה ציונית מסורתית, סבו היה שוחט ומוהל.
בשנת 1924 עלו לארץ ישראל, התגוררו בתל אביב ופתחו קיוסק ברחוב נחלת בנימין. בתל אביב למד בבית הספר ל”בנים”, והמשיך את לימודיו בבי”ס למסחר.
היה חבר בתנועת ה”ליגיורים”. נשלח לנתניה כדי לקבל מעפילים שהגיעו בעלייה בלתי לגלית באוניות שהגיעו לאזור. הצטרף לאצ”ל ועם הפילוג עבר ללח”י, והיה מדריך נוער.
גם אחותו חוה (בלוך) הייתה חברת לח”י ועבדה בקיוסק, אשר שימש להעברת מסרים והודעות לחברים, שנעשו תוך כדי שתייה. ירחמיאל נתפס בעקבות הלשנה. השוטרים הבריטים חיכו בביתו עד אשר סגר את הקיוסק בו עבד, בחצות הלילה, ערכו בביתו חיפוש, לקחו תמונות שהיו בבית, ירחמיאל נעצר והובא לכלא עכו.
נכלל בשילוח הראשון של 251 עצורים שהוגלו מארץ ישראל לאפריקה ביום 19 באוקטובר 1944 היה עצור במחנות סמבל שליד אסמרה שבאריתריאה, מחנה קרתאגו בסודן, שנית באריתריאה, ולבסוף במחנה גילגיל בקניה.
בשנות מעצרו במחנות השונים שימש כחובש במרפאות המחנה. ביום 12 ביולי 1948, אחרי קום המדינה, הוחזר מקניה לישראל עם אחרוני הגולים.
כשחזר ארצה, גויס לצה”ל ושירת כקצין בחיל הרפואה. בזמן שירותו הצבאי נישא לאסתר לבית מזרחי, הזוג התגורר בצריפין עד לשחרורו מצה”ל עם תום מלחמת העצמאות. להם 2 בנות ונכדים.
עם שחרורו מהצבא חזר לנהל את הקיוסק שברחוב נחלת בנימין בתל אביב.
ירחמיאל היה אדם טוב לב, קשור מאד למשפחתו ולחבריו. היה בעל חוש הומור מפותח ואהב להתבדח. כמו כן, היו לו תחביבים רבים ומגוונים.
ירחמיאל נפטר ביום ט’ בניסן תשמ”ג, 23 במרס 1983, נטמן בבית העלמין בחולון.