רחל נולדה בשנת 1926 בעיר סלוניקי ביוון לאמה מטילדה ולאביה דוד מגריזו. בראשית שנות ה־30 החלה ביוון התעוררות התנועה הלאומית היוונית שהביאה בעקבותיה גם פעילות אנטי יהודית. כתוצאה מכך החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל. הם הגיעו ארצה בשנת 1933 כשרחל הייתה בת שבע.
הם מצאו מגורים ביפו ורחל למדה בבית ספר אליאנס, תחילה ביפו ואחר בתל אביב. היא המשיכה את לימודיה בתיכון “גאולה” ובגימנסיה “גורדון”, בה עברה את בחינות הבגרות וכן גם בחינת Matriculation, שאפשרה כניסה לאוניברסיטאות בחוץ לארץ. רחל המשיכה בלימודי המשפטים ובשנת 1952 קיבלה תואר עורכת דין.
בתקופת לימודיה בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, גויסה רחל להגנה, כתלמידים רבים אחרים. ואולם, לאור ההתפתחויות המדיניות בעולם והאירועים בארץ באותה תקופה, הגיעה למסקנה שעליה להשתתף במלחמת המחתרת נגד הבריטים ומצאה את דרכה ללח”י.
בתחילה הועסקה בגיוס חברים חדשים למחתרת. מאמץ מיוחד הושקע בניסיונות לגייס סטודנטים מהטכניון בחיפה. עיסוק זה היה מן המסוכנים, כי חייב להיחשף בפני אנשים זרים שתגובתם לא הייתה צפויה מראש, ושיכלו לטמון לגייס מלכודת לקראת הפגישה השנייה. תפקידה הבא היה בהדרכת נוער, צעירים שזה עתה גויסו למחתרת. בתקופה האחרונה ארגנה פגישות בין ראשי לח”י לבין עיתונאי חוץ וגם שימשה להם כמתורגמנית, כדי שדעות התנועה יופצו ברחבי העולם.
כשחברי לח”י התגייסו לצה”ל, היא שוחררה מגיוס, עם אנשי לח”י נוספים, שיועדו להקמת מפלגה פוליטית ותנועת נוער. לאחר שמתווך האו”ם, הרוזן השוודי ברנדוט, הוצא להורג בירושלים על ידי קבוצה מאנשי לח”י, נשלחה רחל על ידי יצחק שמיר לקפריסין ועבדה במחנות המעפילים בניסיון ליצור קשר עם אלה מביניהם המקורבים לאידיאולוגיה של לח”י.
בשנת 1951 נישאה לחבר לח”י בן־ציון כהן (שכינויו במחתרת היו יהונתן וברק). לזוג נולדו שלוש בנות ונכדים. רחל עבדה כעורכת דין במשרדם בתל אביב.
רחל נפטרה ביום י”ד בסיוון תשס”ה, 21 ביוני 2005 והובאה למנוחות בבית העלמין בקריית שאול.
