בן־ציון נולד ביום ו’ בתשרי תרפ”ח, 2 באוקטובר 1927 ביפו לאביו יעקב ולאִמו מלכה, ולו שִשה אחים ושתי אחיות. הוא למד בתלמוד תורה, בבית הספר תחכמוני, בבית הספר התיכון “גאולה”, בגימנסיה “השכלה”.

בשנת 1944, בעודו תלמיד בבית־הספר התיכון, הגיע למסקנה שחייבים להילחם לגירוּש הבריטים מהארץ. הצטרף למחתרת לח”י והשתתף בכל פעילויותיה. הוא עבר קורס לנשק באותו בית בודד ברעננה, בו מאוחר יותר תקפו הבריטים קורס של צעירים והרגו חמישה בחורים ובחורות.

בן־ציון הועסק בגיוס חברים חדשים למחתרת ובהדרכתם בכל רחבי הארץ. עיסוק זה נחשב בין המסוכנים, כאשר הגייס חושף את עצמו בפני אנשים זרים שהתנהגותם ותגובותיהם אינם צפויים מראש, הגייס יכול בנקל להיקלע למלכודת. הוא השתתף גם בפעולת החרמת כספים בבנק ברקליס ברחוב אלנבי בתל אביב, לצורך מימון המלחמה. היה אחראי למחנה הנוער של לח”י בשייח־מוניס, שנקרא “רמת יאיר”.

בעת גיוס חברי לח”י לצה”ל, הוא הועבר לירושלים והצטרף לחטיבה הלוחמת של לח”י. השתתף בסיורים בשכונות הערביות ובפעולות נגד הערבים, וכן השתלב בכל פעילויות לח”י בירושלים.

לאחר קום המדינה בן־ציון למד משפטים וכלכלה, ובשנת 1951 הוסמך כעורך דין. באותה שנה נשא לאשה את חברתו למחתרת רחל לבית מגריזו (נורית).

לבן־ציון ולרחל נולדו שלוש בנות ונכדים. הוא עסק בעריכת־דין יחד עם אשתו, במשרדם בתל אביב.

בן-ציון נפטר ביום כ’ באדר תש”פ, 16 במרץ 2020 והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.