חיים נולד ביום ג’ באייר תרפ”ב, 1 במאי 1922 בעדן להוריו מרים וזכריה יפת. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1930 והתיישבה בירושלים. היה זה בית אדוק מאוד ובו ארבעה אחים וארבע אחיות. האב עבד ב”אגודת ישראל”. חיים סיים את בית הספר “בני ציון” וישיבה תיכונית ולמד באוניברסיטה העברית מזרחנות ומבוא למשפטים במשך שנה אחת. לימודיו נפסקו עקב עיסוקיו במחתרת ויציאתו לעבודה, כדי לסייע בפרנסת המשפחה וחודשו רק לאחר קום המדינה.
בשנת 1935 הצטרף לבית”ר ומשנת 1939 היה חבר האצ”ל. הפילוג הביאו ללח”י, בו פעל עד קום המדינה. הוא לא היה היחיד ממשפחתו במחתרת. אחותו, יונה, היתה אף היא חברת לח”י, וכן היתה לו אחות באצ”ל ואח בהגנה. גם אמו נטתה אחר לח”י, והבית כולו, בשכונת בית ישראל החדשה, נעשה מרכז לפעילויות שונות של התנועה. נערכו בו אימוני נשק והרצאות. בלילות יצאו מהבית קבוצות להדבקת “המעש”, כשחיים משמש אחראי עליהן ואִמו מכינה את הדבק וגם מבשלת ארוחות למשתתפים בקורסים השונים.
יעקב גרנק (“דב הבלונדיני”), שהיה אורח קבוע בבית, בנה סליק בצריף ששימש לתרנגולות, ובו כלי נשק וחומרי חבלה. לימים הוצב חיים במחלקה ו’ – מחלקת המודיעין של לח”י, ונעשה הקשר בין דוד סיטון לבין סוכנים ערבים בעיר העתיקה, שסיפקו ידיעות חשובות. סיטון לא רק היה המנטור של חיים, אלא גם המורה שלו לערבית ולהלכות האסלאם. כמי שעבד בשירות המודיעין של לח”י, חיים נשלח להסתובב במזרח ירושלים וללמוד על הלכי הרוח ולספק ידיעות מועילות, שכן ידיעתו בערבית מדוברת הייתה ללא דופי. ידיעות נוספות הגיעו מאבו גוש באמצעות ראובן גרינברג (“אלחנן”), שהיה בעל קשרים עם תושבי הכפר.
חיים עסק גם בגיוס בני נוער ובוגרים לשורות לח”י. בין היתר גייס את אחת הדמויות הססגוניות של לח”י בירושלים: “הלל הג’ינג’י”, או “הלל הזקן”, הוא אברהם קראווני, שעליית בית הכנסת שלו שימשה סליק חשוב. הוא גם היה מעביר על גב חמורו חומרי נפץ וכלי נשק.
עם הכרזת המדינה, התגייס חיים לצה”ל ושרת בחטיבת ירושלים. סיים את שירותו בדרגת סרן. הוא ועוד מספר אנשי אצ”ל סרבו להישבע אמונים לצה”ל, מחשש שייאלצו לאחוז בנשק נגד חבריהם במחתרת לשעבר, או להפר שבועתם. על סירובם זה נענשו.
בשנת 1946 נשא לאשה את ציונה לבית דחבש ונולדו להם שני בנים ובת ונכדים. כאמור, לאחר קום המדינה חידש לימודיו באוניברסיטה העברית. הוא בוגר קורס למנהיגים צעירים, מייסודו של דוד סיטון. חיים עסק בעיתונאות ב”דאר היום”, “הבקר”, “חרות” “ידיעות אחרונות” ו”מעריב”, וכן כתב עתי”ם בשטחים.
היה מנהל אגודת העיתונאים וחברת “בית אגרון”, שהקימה את בית העיתונאים, שחיים היה אחד ממייסדיו. הוא ערך את שנתון העיתונאים בבירה ואת ירחוני ועדת העדה הספרדית. היה חבר במוסדות ציבוריים שונים ושימש בהתנדבות כיו”ר הועד המפקח של קופת חולים מאוחדת, שהוא היה אחד ממקימיה בשמה הקודם, העממית.
חיים נפטר ביום ט”ו באב תשס”ח, 16 באוגוסט 2008 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.