יחזקאל נולד בשכונת זכרון־יוסף שבירושלים ביום כ”ב באייר תרפ”ט, 1 ביוני 1929 לאביו אהרן ולאִמו מזל. בגיל צעיר גמר את בית הספר העממי ויצא לעבודה. תחילה היה למסגר ועבד במקצוע כשנה ומחצית השנה. לאחר־מכן עבר למקצוע החייטות.

עם גבור פעולות הלחימה נגד השלטון הזר, הצטרף יחזקאל למחתרת לוחמי חרות ישראל ונודע בה בכינויו אביגדור. יחד עם חבריו זכה לראות בסיומו של שלטון המנדט הבריטי בארץ־ישראל.

המנדט תם, אך לא תמה המלחמה, שהופנתה עתה אל עבר האויב הערבי. מראשית המאורעות, במחצית תקופת הדימדומים של השלטון הבריטי בארץ, לאחר ההתפרעות הערבית במרכז המסחרי, היה יחזקאל פעיל ביותר בהגנת ירושלים והשתתף בליווי שיירות לעטרות, נוה יעקב ועוד. על אף אמצעיה הדלים, היתה מחתרת לוחמי חרות ישראל פעילה ביותר בביסוס השליטה היהודית במבואותיה המערביים של ירושלים.

התקפות – לעתים חוזרות ונישנות – על השכונות, או הכפרים, רוממה, ליפתא התחתית, ליפתא העִלית ושייח־באדר, בהן לקח חלק יחזקאל, בתוספת השמועה המאיימת כי התוקפים הם “ג’מעת א שטרן”, הביאה לבריחת המונים מבוהלת של התושבים הערבים. את מקומם תפסו יהודים, פליטי שכונות אחרות, ובליפתא הוקם בסיס גלוי ראשון של הלח”י.

הלח”י גם תקף ופוצץ בתים במלחה, בקטמון ובשייח־ג’רח וכן פוצץ את בית טאנוס, ליד מגדל דוד, ששימש כמפקדת הנג’אדה. בפעולה משולבת כבשו האצ”ל ולח”י את הכפר דיר יאסין תוך אבדות כבדות לתושביו וללוחמים הערבים שהתבצרו בו – אך גם לתוקפים.

עם התפנות הבריטים ביום ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948 השתלטו הכוחות העבריים על חלקים נרחבים של מה שהיה “בווינגרד”, אך נסיונות הלח”י לשחרר את העיר העתיקה נכשלו בגלל חוסר התמיכה מצד ההגנה.

ביום כ”ו באייר תש”ח, 4 ביוני 1948, ימים ספורים לאחר שמלאו לו 19, נפל יחזקאל. היה זה בדרך לכפר מלחה, לקראת כיבושו, בעלותו על מוקש.

תחילה נקבר בשייח־באדר, וביום כ”ח באלול תש”י, 10 בספטמבר 1950 הועבר למנוחת עולמים לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.