נסים נולד ביום כ”ה בתשרי תרצ”א, 17 באוקטובר 1930 בברצלונה שבספרד לאמו עליזה ולאביו משה, שם סיים את לימודיו בבית ספר עממי. כשהיה בן 13, עלה בגפו ארצה עם עולי “ניאסה”, שנשלחו לארץ ישראל על ידי ה”ג’וינט”, ביום 1 בפברואר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השניה. לאחר כמחצית השנה, בה למד בכפר הנוער בן שמן, הוא הצטרף להוריו, שעלו בינתיים אף הם ארצה והתיישבו בתל אביב. הוא החל לעבוד כרפד, ובד בבד המשיך ללמוד בכוחות עצמו.

בשנת 1946 הצטרף נסים ללוחמי חרות ישראל וכינויו במחתרת היה אבנר. עם קום המדינה, התגייס יחד עם חבריו לצה”ל, והוצב לפלוגה א’ בגדוד ה”קומנדו” 89 (קודם 81) בחטיבה 8, חטיבת השריון. כאן סגר נסים מעגל זוטא, שכן בסיסו של הגדוד היה בבן שמן.

נסים, נער עדין למראה ויפה תואר להלל היה אז כבן 17, ועם זאת היה אחד הבוגרים בכיתת הלוחמים שכונתה בחיבה “כיתת הווּזווּזים”, במובן עוללים, זאטוטים. את מחיר הדמים הראשון שילמה הכיתה כבר בראשית הקרבות, ב”מבצע דני”, כאשר אחד הצעירים שבהם, משה גולדברג (בן־ציון), בן ה-16, נפל במשלט שייח עלי שליד בית נבאללה.

כיתת ה”ווזווזים” עברה את כל מסלול הקרבות של גדוד 89, ולא פעם מוקמה בחודה של פלוגה א’. כך, למשל, בכיבוש משטרת עיראק סואידאן ביום 9 בנובמבר 1948, “המפלצת” דאז, “מצודת יואב” היום. מפקד הכוח הפורץ היה מ”פ א’, דב, הזחל”ם הראשון שהגיח אל עבר חומת המצודה עם החבלנים ומטעניהם היה של הווזווזים, ונסים הוא אשר ירה צרור מקלע אל עבר מטען הנפץ, שבהתפוצצוֹ פרץ את חומת המצודה ואיפשר את כיבושה.

חודש וחצי מאוחר יותר – מבצע חורב. גדוד 89 חנה בוואדי אביאד, ממתין לכיבושה של ניצנה, עוג’ה אל חפיר, בידי גדוד 82, כדי שיוכל להמשיך בהסתערותו לעבר סיני. אך ההתקפה על עוג’ה לא עלתה יפה ופלוגה א’, 89, נשלחה לסייע ביום כ”ד בכסלו, תש”ט, 26 בדצמבר 1948. אש תופת קידמה את הפלוגה, שאיבדה בקרב שִשה לוחמים ובראשם המ”פ. פיא”ט (נשק אנטי טנקים) פגע בזחל”ם של “הווזווזים”, הצית אותו, ושלושה מלוחמיו ניספו, ביניהם נסים, שנפגע בעיניו, קפץ מהזחל”ם ונפגע מאש המצרים.

נסים נקבר תחילה בחלוצה, וביום כ”ג בתמוז, תש”ט, 20 ביולי 1949 הועברה גופתו למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בנחלת יצחק.