דוד נולד בשנת 1913 בעיירה קנישין שליד ביאליסטוק, פולניה, להוריו מתתיהו ורחל. האב עסק בחייטות. אמו נפטרה ממחלת השחפת בעודו בן שנה. האב גויס לצבא ונפל בשבי. דוד, שלושת אחיו ואחותו גודלו על ידי דודתם. עם שובו של האב מהשבי, נשא לאִשה את גיסתו וחזר לעבוד בחייטות. בילדותו למד דוד בחדר ואחר כך בבית הספר “תרבות”. בגיל 12 הפסיק את לימודיו ועזר לאביו בעבודתו. בעקבות הזעזוע שפקד את העיירה לשמע הידיעות על טבח יהודי חברון בשנת 1929, נדבק בחיידק הציונות והצטרף לתנועת בית”ר.
הוא עבר הכשרות, בהן למד את ערכי הציונות, הגנה עצמית ושימוש בנשק, והשתתף בקורס מדריכים בביאליסטוק בשנת .1931 לאחר נאומו של ז’בוטינסקי, שהטיף לחיסולה של הגולה ולעליית היהודים לארץ ישראל, עלה לארץ באמצעות רישיון עליה לגלי (סרטיפיקאט).
בארץ התגייס לפלוגת העבודה של בית”ר תחילה בראש פינה ואחר בהרצליה. עבד בפרדס ובנגרות. עקב סכסוך עבודה, נעצר והושם בכלא נור־שמס. עם שחרורו, נעצר שוב בגלל “הפרעה לסדר הציבורי”. בשנת 1936 התגייס לאצ”ל. בשנת 1937 נשא לאִשה את רחל אייזקסון, חברת פלוגת בית”ר. בשנת 1939 גילה מחסן נשק של “ההגנה” בהרצליה ונאלץ לברוח לתל אביב.
עם הפילוג באצ”ל, הצטרף ללח”י, ובשל המעקבים אחריו מצד ההגנה והבולשת – עבר לירושלים. דירתו שימשה כחדר המבצעים של לח”י, בו תוכננו הפעולות ודרכי הביצוע. נָטַל חלק בהכנות להחרמת כספים בבנק ערבי. לפני רצח יאיר, הוטל עליו להכין דירת מקלט עבורו, אך יאיר לא הספיק להשתכן בה. אחרי רצח יאיר, נעצר דוד ונכלא במחנות המעצר מזרע, לטרון וכלא עכו. היה במשלוח הראשון של 251 עצורים, שהִגלו הבריטים לאפריקה ב־.19.10.1944 הוחזק במעצר במחנה סמבל באריתריאה ובמחנה קרתאגו בסודן.
בשל מחלתו שוחרר ביום 22 במאי 1945 והוחזר לארץ. מספר שנים היה אחראי על סניף לח”י בנתניה. נעצר שוב לזמן קצר בשבת השחורה. לאחר הוצאתו להורג של ברנדוט נכלא בכלא יפו. פעל להקמת מפלגת “הלוחמים” והוטל עליו לנהל את מערכת הבחירות לכנסת הראשונה באזור הדרום. בימי ראשית המדינה עבד בהנחת קו צינורות המים בנגב. היה מנהל עבודה בחווה חקלאית סמוך לזיכרון יעקב. לימים הקים משק חקלאי ברמת הדר.
סִפרו: “מגוב רקבון לחיילים אלמונים” (הוצאת יאיר).
נפטר ביום ב’ באב תשנ”ה, 29 ביולי 1995 והובא למנוחות בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. הניח אִישה, רחל, ושני ילדים: ראובן ודרורה.
