משה נולד בתרע”ו, אפריל 1916 בעיר סלוניקי שביוון, להוריו, יעקב ומלכה. בגיל חמש התייתם מאִמו וגודל על ידי אִמו החורגת, שרה, אשר טיפלה בו, באחיו ואחיותיו במסירות רבה, למד בבית ספר של נזירים צרפתים בסלוניקי וסיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה.

בשנת 1933 נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה, אך עקב תקרית קשה עם בן הדיקן, שכינה אותו “יהודי מלוכלך”, ובתגובה על כך הפליא בו את מכותיו מבלי להתנצל – נאלץ לעזוב את לימודיו באותה שנה. מיד לאחר זאת עלה ארצה והחל לעבוד בקיבוצים ובמושבים, בפרדסים ובעבודות חקלאות שונות. לימים השתקע בתל אביב.

בימי המאורעות, הכרתו הלאומית הובילה אותו להצטרף אל שורות האצ”ל. באותה תקופה עסק בפעילות שמירה, מעקבים אחר תנועת הערבים, לשם תכנון פעולות תגמול. לימים למד את מקצוע הצילום ונתמנה להיות “צלם המחתרת”, שעסק בתיעוד מסמכים סודיים ורגישים. בעת הפילוג באצ”ל, החליט להצטרף אל יאיר. עבר קורס ראשי קבוצות.

דירתו בגבעת משה ב’, בשכונת שפירא, שימשה את צורכי המחתרת ובה היו מדפיסים חומר תעמולה. לאחר רצח יאיר, נותק עִמו הקשר. עם בריחתו של יצחק שמיר ממזרע, התחדש הקשר ושמיר מצא מקלט בדירתו הקטנה של משה, ששכר לאחר נישואיו עם אסתר לבית נחמיאס רק 10 ימים קודם לכן.

כאשר נוכח משה לדעת כי המחתרת זקוקה לכסף באופן נואש, החליט, בהסכמת אשתו, לתרום את הנדוניה, בסך 150 לירות, לקופת התנועה. לימים השתתף בהכנת תעודות הזהות של הבורחים מלטרון. משה נעצר לאחר ניהול משא ומתן לקניית נשק וישב שבעה חודשים במחנה לטרון.

לאחר הקמת המדינה, עסק בעיסוקים פרטיים. למשה ואסתר בן: יעקב, נכדות ונינים.

משה נפטר ביום י”ד באלול תשנ”ט, 26 באוגוסט 1999, בגיל 83 והובא למנוחות בחלקת לח”י בבית העלמין ירקון.