צבי נולד ביום י’ בתמוז תרפ”ב, 6 ביולי 1922 בלודז’ שבפולין לרוזה ולאברהם, שעסק במסחר. הוא היה הצעיר בארבעת ילדיהם. המשפחה, שומרת מסורת ובעלת השקפה ציונית לאומית, עלתה ארצה בשנת 1933 והתיישבה בתל אביב. צבי למד בבית הספר “תחכמוני” והיה חבר בתנועת בית”ר, ממנה הגיע לאצ”ל. אחרי הפילוג באצ”ל, הצטרף ב־1941 ללח”י, בראשותו של יאיר, ונטל את שם הכינוי זהבי. במקביל לפעילותו במחתרת עבד לפרנסתו בחברת “פיליפס” כטכנאי אלקטרוניקה והתמחה בשיווק מוצריה.

בשנת 1943, משהוחל בלח”י בהקמת מחלקת מודיעין, היה צבי בין ראשוניה, ובמהרה גם לאחד מבכירי אנשיה. הוא הופעל כמעט בכל ענפי המודיעין: צבא, בולשת, משטרה, האדמיניסטרציה הבריטית וההגנה. הצטיין בקשירת קשרים עם אנשי היישוב שעבדו במיתקנים ובמוסדות בריטים ובשכנוּעם לשרת את המחתרת מתוך הזדהות עם מטרותיה ולעתים על אף אי הזדהותם. יזם שכלולים רבים בעבודת המודיעין והעלה הצעות רבות לפעולות לחימה ולחבלות במתקני האויב.

באמצעות קשריו עם העובדים האזרחיים במחנות הצבא, הטמין מטעני חומר נפץ בכניסות לבית הקולנוע הצבאי הגדול בארץ במחנה סרפנד (צריפין), שהתפוצצו בשעות הצפיפות הגדולה ביותר וגרמו אבדות קשות לאויב. תודות לבקיאותו בתחום העסקים והבנקאות, סיפק מידע רב לשם ביצוע פעולות החרמת כספים לצרכי המחתרת. לא היה תחום במחלקת המודיעין שלא השאיר בו את חותמו. הוא גם דרש לשתפו בפעולות לחימה, שאחת מהן הייתה פיצוץ גשר “נעמן” בגליל.

במאי 1948 התגייס לצה”ל במסגרת חטיבת לח”י, ומונה לרב סמל קשר בחטיבה 8. הוא ניהל את מעבדת הקשר החטיבתית והשתתף ברוב קרבותיה של החטיבה עד סוף המלחמה.

אחרי המלחמה נשא לאִשה את איילה ראש. כאשר נולד להם בן, עופר, הקים חברה ליבוא, שיווק ושירות מוצרי חשמל בשם “צליל” וראה ברכה בעבודתו. בהתפוצץ גלגל במכוניתו, בנסיעה מהירה, נפצע קשה ובריאותו התערערה.

צבי נפטר ביום י”א באב תש”ן, 2 באוגוסט 1990 והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול. השאיר אישה, בן ונכדים.