פרידה נולדה ביום ב' בחשון תרפ"ב, 3 בנובמבר 1921 בוילנה שבפולין – בת יחידה לזליג ואדלה ברלין. אביה היה יהודי שוחר תרבות ושומר מסורת, אשר היה שותף בבעלות על הבנק המשפחתי. פרידה רכשה את השכלתה בבי"ס פולני. בגיל 12 הצטרפה לתנועת הנוער הרויזיוניסטית "מסדה", בניגוד לרצונו של אביה. היא המשיכה את לימודיה בגימנסיה היהודית ובפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה.
בשנת 1939 פולשת רוסיה לוילנה, ופרידה מצאה את עצמה תחת השלטון הקומוניסטי. אביה איבד את הבנק לשלטונות וצורף לרשימת "אויבי העם". בשנת 1941 פולשים הנאצים לוילנה, ואביה של פרידה נשלח למוות. פרידה ואמה החולה נשארות לבדן עד ספטמבר אותה שנה, אז נשלחו לגטו. בגטו נפל נטל הפרנסה עליה, והיא נעזרה בידידים פולנים מחוץ לגטו בכדי לשרוד. בספטמבר 1943, במהלך חיסול גטו וילנה, נשלחה אמה למותה בהינף ידו של חייל נאצי. פרידה נשלחה למחנה העבודה של מחנה הריכוז בריגה. משם הועברה בין 12 מחנות עבודה שונים במשך שנתיים, עד שלבסוף שוחררה ע"י הצבא האמריקני ממחנה דכאו, במאי 1945.
במינכן הצליחה ליצור קשר עם הבריגדה היהודית ועזרה בהעלאת ילדים פליטים לארץ. קרובי משפחה ממקסיקו שלחו לה ויזה לאוסטרליה ולמקסיקו, אך בשל חינוכה הציוני ואהבת הארץ בחרה פרידה לעלות לארץ ישראל. בברצלונה היא עלתה על אניית מסע כנוסעת סמויה, עד ארץ ישראל. כשהגיעה רצתה פרידה להילחם באויב הבריטי אשר למרות השואה מנע מהיהודים לחזור לארצם, ולכן הצטרפה לארגון הקיצוני ביותר – לח"י. היא עברה קורס נשק והשתתפה בפעולות מבצעיות שונות, ביניהן פעולות החרמה בבנק "ברקליס", הפשיטה על מחנה הכלניות ברח' הירקון בת"א, ולבסוף בהתקפה על בתי המלאכה בחיפה 1946.
בפעולה זו נהרגו 11 לוחמים, ופרידה נתפסה יחד עם 19 לוחמים ו־3 לוחמות נוספות. היא נידונה עם שאר חבריה למאסר עולם, נותחה בידה וישבה בבית הסוהר בבית לחם. במהלך ריצוי עונשה עסקה בטיפול בפצועות קשה, וכן למדה עברית. בדצמבר 1947 הועברה עם אסירות נוספות לכלא עתלית, שם פגשה את גבריאל ורקשטל "שמשון", שעתיד להיות בעלה. ביום 5 במאי 1948 ברחה יחד עם שלוש בנות לח"י מבית המעצר בפתח תקווה, ירדה למחתרת, והתחילה לעבוד בעיתון "המברק".
עם הקמת המדינה התגייסה לצה"ל ושירתה יחד עם גבריאל בגדוד 82 של חטיבה 8. הזוג נישא ביום 1 באוקטובר 1948, בחתונה הצבאית הראשונה בתולדות ישראל. היא הועברה לחיל הרפואה שם עסקה ברפואה מונעת. לאחר שחרורה עבדה כמנהלת חשבונות ולמדה ציור ופיסול. לפרידה שני ילדים ונכדים.
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | יום שישי | שבת |
|---|---|---|---|---|---|---|
28 | 29 | 30 | 31 | 1 | 2 | 3 |
4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 |
18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 |
25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 1 |
טקס חלוקת אות אסורי המנדט 20.05.1984 - עומדים מימין לשמאל: יהודית רבדל, פרידה ורקשטל, שמעון סינואני, יוסף דרורי, יעקב אלקלעי, אברהם בן הר, סלבטור גרשון, גרשון נסים, יוסף דר, ניסים פנסו. כורעים מימין לשמאל: ידידיה טל, גבריאל ורקשטל, אשר רצון.
פרידה ורקשטל - "ברוריה"
פרידה וגבריאל ורקשטל ביום חתונתם
בהתגבר התקפות הערבים על היישוב בחורף תש"ח הועברו האסירות והעצורות מבית לחם למחנה בעתלית. עומדות, מימין: יהודית חזקיה-רבדל ("אביגיל"), יהודית גינוסר, חנה מרפיש, מלכה הפנר, אלישבע אנדן. בשורה האמצעית מימין: אסתר בקמן, שולמית שמיר, פרידה ברלין-ורקשטל ("ברוריה"). בשורה התחתונה מימן: שולמית ז'ורבין, רבקה אליאב, חיה בן-דוד, נלי לנגספלדר.
עצורות ועצורים בעתלית, 1948. בשורה התחתונה: אינו מזוהה, רבקה אליאב, אשר רצון, יהודית גינוסר. שורה אמצעית, מימין: חיה בן דוד, אלישבע אנדן, פרידה ורקשטל, מלכה הפנר, גבריאל ורקשטל ("שמשון"). שורה עליונה: אינו מזוהה, נלי לנגספלדר, אינו מזוהה, שולמית ז'ורבין, אינו מזוהה, אסתר בקמן.
ארבע הלוחמות שנתפסו מובלות למשפט. מימין לשמאל: יהודית רבדל, אסתר בקמן, מלכה הפנר ופרידה ורקשטל.
אירוע לזכר חללי לח"י שהשתתפו בהתקפה על בתי המלאכה, בי"ט בסיוון. מימין: אברהם בהרב, החזן הצבאי, אברהם בן-הר, יעקב קניג, לא מזוהה, אליהו אלוני, רינה אהרוני, לא מזוהה, פרידה ורקשטל. שלישי משמאל: יחזקאל אמיר.
פרידה ורקשטל נושאת דברים באזכרה לזכר חללי לח"י שהשתתפו בהתקפה על בתי המלאכה, בי"ט בסיוון
טקס חנוכת אנדרטת לח"י. 2008. מימין: גרשון נסים, אהובה מייזלס, רינה נבות ורקשטל, לא מזוהה, חנה ערמוני, אברהם בן-הר, טוביה חנציון, אליהו אלוני, רחל אבנון, אברהם בהרב, ויקי אלקלעי, לא מזוהה, חנה אזולאי, עדינה גילרמן.
