גבריאל בן מאיר ושושנה נולד בוארשה, פולין, ביום ג’ בתשרי תרפ”ה, 1 באוקטובר 1924. מגיל שש למד בבתי ספר עבריים בעיר, וכך הכיר את השפה העברית על בוריה. כשהתגברה האנטישמיות בפולין וגם הילדים הנוצרים נדבקו בה. הם התגרו בילדים היהודים וגם בעוברי אורח מבוגרים. על מנת להתגונן בפניהם, אירגן גבריאל קבוצת ילדים גברתנים, צייד אותם בסכינים ואגרופנים, ובהתפתח עימות בסביבה, הגיעה הקבוצה למקום כהרף עין. ה”שיקוֹצים” תפסו את משמעות העניין, ומאותו יום שרר שקט ברובע, לילדים ולמבוגרים.

בשנים 1939–1940, עזר גבריאל לאביו בכלכלת המשפחה. באפריל 1940 הצליחה המשפחה, בעזרת מסמכים מזויפים, לברוח מפולין, ואחרי תלאות והרפתקאות רבות, הגיעה לאיסטנבול שבטורקיה. בדצמבר 1940 קיבלה קבוצה בת תִשעה ילדי פליטים, ששהו באותו זמן בטורקיה, אשרות כניסה לארץ ישראל. הוריו הגיעו ארצה בשנת 1943.

הקבוצה נקלטה בכפר הנוער בן־שמן – גבריאל בקבוצת הנוער ואחותו, רינה, בקבוצת הילדים. היות וידע עברית, השתלב מיד בבית הספר ולמד חקלאות ומסגרות. לא עבר זמן רב והוא התקבל להגנה כמדריך קרב פנים אל פנים. גבריאל סולק מבית־הספר עקב חילוקי דעות פוליטיים.

הצטרף ללח”י לאחר בחינות ובדיקות מדוקדקות. הפעולות הראשונות היו הדבקת כרוזים, החרמת סחורות, ופעולות רכש שונות. כחבר המחתרת השתתף בפעולות נועזות יותר ויותר, כגון חבלה במיתקנים צבאיים, סילוק נשק ופיצוץ מטוסים בעודם על הקרקע. אחרי פיצוץ בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, נפצע בשתי רגליו ונפל בשבי הבריטי יחד עם קבוצה גדולה של אנשי המחתרת. (הוכר כנכה צה”ל רק בשנת 1954). גבריאל נישפט יחד עם 18 לוחמים ו-4 לוחמות, נידון למוות, והושב בצינוק שהיה מיועד לנידונים למוות. לאחר התערבות כמה מגדולי העולם באותה התקופה (אשת הנשיא פ.ד. רוזוולט, פרופ’ איינשטין, הפילוסוף סארטר, ועוד) נחונה הקבוצה ובכללה גם גבריאל. עונשם הוחלף במאסר עולם, את עונשם ריצו בכלא עכו ובבית המעצר בעתלית.

גבריאל שוחרר מבית־הסוהר עם הכרזת המדינה והתגייס מיד לצה”ל. שירת בגדוד 82 בחטיבה 8 תחת פיקודו של יצחק שדה, יחד עם רבים מאנשי לח”י. את פרידה ברלין רעייתו לעתיד פגש בזמן ההכנות לפעולות לח”י בבתי המלאכה, פרידה נאסרה וישבה בבית הסוהר בבית לחם (לשם כתב לה מכתבים בפולנית כדי לעודדה). הם נפגשו שנית במחנה מעצר בעתלית לפני השחרור, התאהבו, ובהיותם בצבא התחתנו בחתונה צבאית במדים.
לזוג ורקשטל שני ילדים, גדי ועדינה, ונכדים.

גבריאל נפטר ביום י”ב באייר תשע”ה, 2 במאי 2015 והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.