לאחר החלטת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית, פתחו הערבים במלחמה נגד היישוב היהודי בארץ. לח”י, שבתחילה המשיכה להתמקד במלחמה כנגד הבריטים והותירה להגנה ולאצ”ל להתמודד עם הערבים, הבינה עד מהרה כי יש לתת מענה גם לאיום החדש ועברה להתמקד בפעולות נגד יישובים ערביים שמהם יצאו התקפות כנגד היישוב העברי.

מכיוון שטרם שהושג הסכם רשמי בין לח”י להגנה בנוגע לגיוסם של אנשי לח”י, התארגנה בלח”י פלוגה במתכונת צבאית שצורפה באופן בלתי רשמי לגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני של ההגנה. הפלוגה, שקיבלה את הכינוי “הפלוגה הירוקה”, קיבלה אחריות לאחת הגזרות בשרון. היו בה שתי מחלקות, שהיו תחת פיקודם של יעקב אהרוני – “יורם” ויעקב גרנק – “דב הבלונדיני”, והן פעלו נגד הכפרים הערביים הפורעים תוך תיאום עם חטיבת אלכסנדרוני.

ב־1 במרץ 1948 התקיפה הפלוגה את כפר קניר ששימש בסיס להתקפה ערבית על קיבוץ מענית. יחידת החבלנים של הפלוגה הצליחה לחדור לכפר ולפוצץ בו בתים. בפעולה זו נהרגו 4 ערבים ונפצעו 19. תוצאה נוספת של הקרב היתה שכעת הקצו הערבים כוחות לשמירה על יישוביהם, מה שצמצם את מספר הלוחמים שהיו לרשותם לפעולות התקפה. ב־4 במרץ התקיפה הפלוגה את הכפר ביר עדס, ששימש כבסיס להתקפות על מגדיאל וסביבותיה. עם תום הקרב, שבו אנשי הפלוגה למגדיאל וחיזקו את עמדות ההגנה במושבה וסייעו להם להדוף מתקפה ערבית. לאחר מכן, הפלוגה “תפסה” קו באזור כפר יעבץ ומשק תל יצחק, וביצעה פעולות נוספות בכפרים קקון וקלנסואה.

בנוסף, פעלה הפלוגה גם כנגד הבריטים – ב־4 במאי הודיעה לח”י על חידוש פעולותיה נגד הבריטים כתגובה לתגבור כוחותיהם בארץ. פרסומי לח”י ציינו שהצבא הבריטי תופס עמדות חדשות מסביב לחיפה ובתוכה, עורך בה חיפושים ומחרים נשק עברי ומגיש סיוע לכוחות הערביים ברחבי הארץ. “על כן יהלמו לוחמי חרות ישראל באויב הבריטי ויהרסו על ידי כך את המשענת העיקרית של הכוחות הערביים […]” .כבר למחרת, ב־5 במאי, ביצעה הפלוגה פעולה נגד שיירה של הצבא הבריטי שעברה ליד גן חיים בקרבת תל מונד. קצין ושישה חיילים נהרגו, נשקם נלקח וגם זחל משוריין, שנמסר לאחר מכן לצה”ל, עם הצטרפותם של אנשי לח”י לחטיבה 8.

פעולותיה של “הפלוגה הירוקה” שיפרו את תחושת הביטחון בקרב תושבי היישובים בשרון ועוררו אצלם הערצה כלפי אנשי לח”י, שעד אז לא התקבלו בחיוב על ידי חלק מהיישוב היהודי בארץ. חיים שטרנברג, תושב תל יצחק, מספר כי גרנק “התגלה בשרון כאדם וכפטריוט. לא הייתה משימה שהייתה קשה בעבורו. מאוד הצטערנו כשנקראו הוא וחבריו לשוב לתל אביב”.

כשהועבר גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני ללטרון, נשארה “הפלוגה הירוקה” בשרון עד להצטרפותם המאורגנת של חברי לח”י לצה”ל ב־29 במאי 1948.